חוסיין אחמד שתווי נתקבל בשנת 1970 על-ידי קיבוץ פרוד לעבודה כשומר בריכות הדגים של הקיבוץ, ליד עכו. לאחר שהועסק כשנה וחצי, היתנו מעבידיו את המשך עבודתו בהעתקת מקום מגוריו מעכו לצריף-פח בשטח בריכות הדגים (ליד מפעל "גיבור" שבכניסה המזרחית לעכו). יוסף כהן, שהיה אז מרכז ענף המדגה של המשק ודב ברקו, מזכיר הקיבוץ, הבטיחו לו שהוא יוכל להישאר בצריף עם משפחתו ללא הגבלה, גם במקרה שלא יועסק עוד על-ידי הקיבוץ. רק לאחר שקיבל הבטחה זו הסכים חוסיין לתנאי, ומאז ועד היום הוא מתגורר שם עם אשתו ועשרת ילדיהם.

בשנת 1975 הוחכרו בריכות הדגים לקיבוץ משגב-עם. מקץ שנה, כשסירב קיבוץ משגב-עם לחדש את חוזה החכירה, החליט קיבוץ פרוד לייבש את בריכות הדגים. אז החלו תלאותיהם של חוסיין ובני משפחתו.

לאחר שנכשל ניסיון משפטי להוציאו מהצריף, נותקה אספקת המים אליו, בהנחה שכך ייאלץ לעזוב. משלא עזב, פנו קיבוץ פרוד והמועצה האזורית "געתון" בתחילת 1979 לבית- המשפט, והפעם הוציא בית-המשפט צו-פינוי נגדו, לאחר שדחה הצעה "פשרה" על תשלום פיצויים בסך 25 אלף ל"י - - -

חוסיין קיבל ארכה לפינוי הצריף עד ספטמבר 1979, באיום שאם לא ייעתר – ייהרס הצריף, והוא יחויב בתשלום 5,000 ל"י. סכום זה שווה למשכורתו החודשית של חוסיין, המועסק עתה בחברת-שמירה.

בני משפחת שתווי חיים בחודשים האחרונים בפחד מתמיד: אם ייהרס הצריף, והם יגורשו מהמקום, לא יהיה להם לאן ללכת; הם יישארו בשדות ללא קורת-גג.