ת.א. 80/
בבית המשפט המחוזי
בתל אביב-יפו
בעניין:
ידיעות אחרונות בע"מ
חברה רשומה כחוק בישראל
מדרך פתח-תקוה 138, תל אביב,
ע"י ב"כ עוה"ד ש. ליבליך ו/או מ. מוזר ו/או ל. קלעי
מרחוב אחד העם 15, תל אביב.
התובעת
– נ ג ד –
1. הארגון הסוציאליסטי בישראל (מצפן)
אצל עודד פילבסקי, רחוב הבשן 1, תל אביב.
2. אהוד עין גיל, עורך,
רחוב יהושע טהון 1, תל אביב.
3. דפוס אור בע"מ
שדרות הר ציון 104, תל אביב.
הנתבעים
מהות התביעה: צו מניעה וצו עשה.
סכום התביעה: אינו ניתן להערכה.
כתב תביעה
1. התובעת מוציאה לאור בישראל את העיתון היומי "ידיעות אחרונות", (להלן – "העיתון"), המוכר מזה שנים רבות בישראל ומחוצה לה.
2. התובעת היא בעלת סימן מסחרי רשום לפי פקודת סימני המסחר.
3. –
א. הנתבע מס' 1, ארגון פוליטי שולי, הידוע בישראל בדעותיו הקיצוניות והחריגות המאוסות על רוב רובו של הציבור בישראל.
ב. הנתבע מס' 1 הוציא לאור פרסום בכתב, (להלן – "הפרסום"), הנחזה כגליון העיתון "ידיעות אחרונות" המוצא לאור ע"י התובעת.
ג. הפרסום שהוצא לאור ע"י הנתבע מס' 1 נושא את הכותרת "יריעות אחרונות" כשתבנית הכותרת, עימודה וצורתה זהים לאלו של העיתון "ידיעות אחרונות", המוצא לאור ע"י התובעת. הפרסום הודפס והופץ באלפי עותקים.
4. הנתבע מס' 2 ערך את הפרסום.
5. הנתבעת מס' 3 הדפיסה את הפרסום בבית הדפוס שלה, שם נתפסו הגלופות עפ"י צו זמני של בית המשפט.
6. הפרסום כולל תעמולה פוליטית של הנתבע 1 המבוססת על עובדות דמיוניות שהודפסו בפרסום.
7. הפרסום הוא מעשה תרמית והונאה שנועד להטעות את הציבור כשהנתבעים עושים לשם כך שימוש שלא כדין, ושלא ברשות, במוניטין של התובעת ולחילופין בסימן המסחרי שלה, על מנת לצוד את עינו של הציבור הקורא.
8. התובעת תטען כי זיהוי התובעת עם הפרסום שהוצא לאור ע"י הנתבעים ו/או עם הדעה הפוליטית של הנתבע 1 יש בהם משום פגיעה בתובעת ובמוניטין שלה.
9. מעשה הפרסום של הנתבעים מהווה הפרת זכותה של התובעת לשימוש ייחודי בסימן המסחרי הרשום שלה, בניגוד לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב – 1972.
10. הנתבעים בפרסום שלהם גרמו לחיקוי השם, התיאור, הסימן והתווית של התובעת – בבחינת גניבת עין.
11. הנתבעים אחראים לפרסום הודעה כוזבת בזדון בנוגע לעסקה של התובעת או בנוגע לטובין שלה או לזכות קניין של התובעת והמעשה הוא בבחינת שקר מפגיע.
12. הפרסום הוא בבחינת הפרת חובה חקוקה ועל כן זהו מעשה עוולה נגד התובעת.
13. התובעת תטען כי הפרסום עלול לפגוע בעסקה, לחילופין בשמה, לחילופין באמינותה של התובעת וכן לעשותה מטרה לשנאה, ולבזותה, ועל כן הוא בבחינת פרסום לשון הרע.
14. נזקה של התובעת עלול להיות רב אך אין היא רואה בשלב זה טעם ומקום להעריכו בממון, לכן היא עותרת לסעדים כדלקמן:
א. צו מניעה קבוע שימנע מהנתבעים לחזור ולערוך, להדפיס, להוציא לאור ולהפיץ את הפרסום או כל פרסום דומה לו.
ב. הנתבעים יחוייבו לפרסם על חשבונם בעיתון "ידיעות אחרונות" מודעה בגודל דומה לפרסום ובה יתנצלו בפני התובעת וציבור הקוראים של עיתונה ואף יבהירו כי הפרסום נשוא התביעה נעשה שלא בהסכמת התובעת, ללא ידיעתה תוך פגיעה בזכויותיה וכי הנתבעים מתחייבים שלא לחזור על מעשה זה או מעשה דומה שתהא בו משום פגיעה בתובעת.
ג. הנתבעים יחוייבו לפרסם התנצלות בנוסח כאמור לעיל במקום ובממדים שיקבע כב' בית המשפט.
ד. הגלופות ושאר ציוד שנתפס בבית הדפוס של הנתבעת 3 עפ"י צו הביניים יושמדו.
15. לאחר שהוצא הצו הזמני ע"י בית משפט נכבד זה ביום 16.3.80 ולאחר שנמסר לנתבעים, לא עשו הנתבעים כל נסיון להגיע להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט ולא פנו אל התובעת או ב"כ, על כן נאלצה התובעת להגיש תביעה זו במועד הקבוע בחוק.
16. לבית משפט נכבד זה הסמכות לדון בתביעה זו.
17. אי לכך, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעים לדין וליתן לתובעת סעדים כמפורט בסעיף 14 לעיל ולחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות התביעה, הוצאות ביצוע צו הביניים ובשכר טרחת עורך דין בדרגה גבוהה ביותר על שום שלא עשו נסיון למנוע את הצורך בהגשת תביעה זו.
מיבי מוזר, עו"ד
ב"כ התובעת
*
כשנה לפני הבחירות להנהגת ההסתדרות, שנקבעו לאפריל 1981, החל "מצפן" להפיץ כרוז שנראה כעיתון יומי, ובו ניסיון לדמיין כיצד ייראה עיתון לאחר בחירות שבהן יצליחו נציגי עובדים להפוך את ההסתדרות לאיגוד מקצועי עצמאי, וידיחו את הרשימות המפלגתיות משליטתן בה. "ידיעות אחרונות" ביקש וקיבל מבית המשפט צו להחרמת כל ה"עיתונים" ואחר כך הגיש את התביעה הנ"ל. מצפן החליט להתגונן בבית המשפט. אך הזמן עבר, והתאריך שנקבע לדיון היה קרוב מדי למועד הבחירות. התעורר החשש שההליכים המשפטיים יימשכו עד לאחר הבחירות ולא תהיה אפשרות להפיץ את הכרוז במועד. אי לכך הוחלט במצפן להדפיס את השם "סולידאריות" על כל הגיליונות, כך שיכסה את השם "יריעות אחרונות". "ידיעות אחרונות" משך את תביעתו וכך הספיקו חברי מצפן להפיץ את אלפי ה"עיתונים" לפני הבחירות.