על הפלישה לאפגניסתאן
ועל הדחתו של סעדיה מרציאנו
ההנהגה המסורתית של רק"ח, בראשותם של הח"כים מאיר וילנר ותופיק טובי, הצדיקה בפה מלא את הפלישה של ברית המועצות לאפגניסתאן. ראשי של"י, בניצוחם של קציני המילואים מאיר פעיל ורן כהן, יזמו ואירגנו את סילוקם של סעדיה מרציאנו וחבריו מן התנועה.
אלה עשו זאת בשם המהפכה ואלה עשו זאת בשם השוויון.
אלא ואלה מאחזי עיניים, הנושאים לשווא את דגל הסוציאליזם.
ראשי רק"ח שקועים עד צוואר בביצת הסטאליניזם, וראשי של"י טובלים בציונות כששרף הגזענות בידיהם. אל יהיה חלקנו עימהם.
***
הפלישה של ברית המועצות לאפגניסתאן לא נועדה להגן על הסוציאליזם או לסייע להמונים האפגאנים במאבקם המהפכני. ההיפך הוא הנכון. יחידות הצבא שחדרו לשכנתם מדרום נועדו להשליט סדר ולעצור תהליכים מהפכניים בעודם באיבם. במוסקבה נפלה ההחלטה להדיח מן השלטון את אלה שהתכוונו ברצינות להיאבק נגד עתירי-הקרקע וכוהני-הדת, ולקצץ ברכושם ובעוצמתם של המעמדות המנצלים.
בעשותם זאת הפגינו שליטי ברית המועצות כי נשארו נאמנים למדיניות הסטאליניסטית הישנה – לנהל מדיניות מעצמתית, להבטיח אזורי-השפעה, לבצר חגורת-ביטחון, לטפח הבנה והסכמה עם האימפריאליסטים, כדי לייצב סטאטוס-קוו חברתי עולמי.
ה"מארכסיזם" שלהם הוא אוסף עבש של דוגמות כנסייתיות וה"מהפכה" שלהם אינה אלא שלטון של ביורוקראטים.
אנו קוראים לחברי רק"ח: אל תחרישו!
***
ההדחה של סעדיה מרציאנו וחבריו לא נועדה לגבש מחנה אופוזיציוני גדול כדי להיאבק נגד מדיניות הממשלה. ההיפך הוא הנכון. ההפרה הגסה והצינית של הסכם הרוטציה בשל"י נועדה לעצור מגמות של רדיקליזציה בעודן באיבן.
בצמרת "מוקד" ובקרב שרידי מק"י נפלה ההחלטה לחסום את דרכו של מרציאנו לכנסת, לשכך את הדחף של הפנתרים השחורים לצאת למאבקי רחוב ולהרתיע את האגף השמאלי בשל"י מהושטת יד אל כוחות אחרים, מחוץ לתנועתם, כדי להגביר את המאבק נגד הדיכוי והנישול של הפלסטינים ונגד הניצול והעוני של הישראלים.
בעשותם זאת הפגינו ראשי של"י, כי נשארו נאמנים למדיניות הציונית של זקני-מפ"ם – לטפח את פינות-החמד שלהם בקיבוצים, לבצר ולהאדיר את המשק ההסתדרותי ואת שליטת מוסדות ההסתדרות על הפועלים בישראל, ליצור בתנאי חממה עסקנים-בובות מקרב בני עדות המזרח והפלסטינים, ולשקוד על הגנה והסכמה עם שאר המפלגות הציוניות, כדי לשמור על קונסנזוס לאומי ועל הישגי הציונות.
ה"סוציאליזם" שלהם הוא אליטיסטי וה"שוויון" שלהם גזעני.
אנו קוראים לחברי של"י: אל תבליגו!
מרכז האירגון הסוציאליסטי בישראל ("מצפן")
תל אביב-יפו, 25 בינואר 1980
[פורסם כמודעה בשבועון "העולם הזה" מס' 2214]