מאז עליית הליכוד לשלטון חוזרים חוגים מתנועת העבודה הציונית, בעיקר כאלה המגדירים את עצמם כציונים-סוציאליסטים, ומעלים על נס את הציונות "שלהם" – את מה שהם מכנים "הציונות השפויה". באחרונה ניכסו לעצמם שם זה גם ראשי תנועת "שלום עכשיו". וכך, אלה הנאבקים נגד ההתנחלויות של "גוש אמונים" בשם "הציונות השפויה" הולכו-שולל במקרה הטוב, או נוקטים צביעות-מדעת במקרה הגרוע.
- כי להימנע מהוקעת כל מעשי ההתנחלות מעבר לקווי יוני 67', תוך התכסות בעלה התאנה של מאבק נגד פעילות "גוש אמונים" בלבד – זאת צביעות!
- כי להיאבק נגד הפקעת אדמות של ערבים בגדה המערבית ולשתוק כשמעשים דומים נעשים בגליל – זאת צביעות!
- כי להיאבק נגד מדיניות ממשלת הליכוד תוך חיפוי על מעשי הכיבוש והשוד של ממשלות המערך שקדמו לה – זאת צביעות!
אין שום הבדל עקרוני, מבחינת הנאמנות הציונית, בין המערך לבין הליכוד. הוויכוח ביניהם הוא רק על המטרות הניתנות להשגה, ועל השיטות היעילות ביותר להשגתן; כיצד לעשות את מלאכת ההפקעות והסיפוח, כך שתזכה במירב תמיכתה של ממשלת ארצות הברית.
על כך מתנהל "הוויכוח הנוקב" בין דוברי המערך לדובריו של הליכוד. מרבית נציגי המערך מבקרים את הליכוד על ש"הפקיר" את מתנחלי פיתחת-רפיח ומזהירים כי הוא עלול "להפקיר" גם את הגולן ואת בקעת הירדן. אפילו הציונים של מחנה של"י אינם מתייצבים למען נסיגה מלאה, מיידית ובלתי-מותנית של ישראל מכל השטחים שכבשה. אין אנשי של"י רואים בשטחים הכבושים גזילה שיש להחזירה מייד לבעליה. הם רואים בשטחים הכבושים "קלף למיקוח". מזה אתה למד, כי אם "המיקוח" לא יעלה יפה, אליבא דאנשי של"י, הם יתמכו בהמשך הכיבוש.
דוברי המערך מתנגדים התנגדות נחרצת לתוכנית הגטו הפלסטיני של בגין (זו הקרויה "אוטונומיה") לא משום שהיא הולכת פחות מדי לקראת פתרון הבעיה הפלסטינית, אלא משום שהיא הולכת, לטענתם, רחוק מדי בכיוון זה!!!
לא נותר לנו אלא לחזור ולהזכיר, כי מאבק עקבי למען שלום ישראלי-ערבי, ובמיוחד שלום בין העם היהודי-ישראלי לבין העם הערבי-הפלסטיני, מחייב מאבק לביטול אופיה הציוני של ישראל ולהפיכתה ממדינית-יהודי-העולם למדינה שתבטיח זכויות שוות לכל תושביה.
מאבק זה חייב לכלול את התביעות הבאות:
- נסיגה ישראלית מלאה, מיידית ובלתי מותנית מכל השטחים שנכבשו ב-1967!
- הכרה בפלסטינים באשר הם שם – בגדה, ברצועה, בארצות ערב ובישראל – כישות לאומית לכל דבר!
- הכרה בזכויות האנושיות והלאומיות של בני העם הערבי-הפלסטיני!
- הכרה בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית, לרבות זכותם להקמת מדינה עצמאית!
- הכרה באירגון השחרור הפלסטיני – אש"ף – כנציג הפלסטינים!