שני מאמריו של אייזיק דויטשר, המתפרסמים לראשונה בעברית בחוברת זו, ייראו מוזרים לישראלים רבים, הרגילים לדון בשאלות הזהות היהודית והאנטישמיות אך ורק מבעד למשקפיה של הציונות ובהקשר לבעיותיה הפוליטיות והחברתיות של מדינת ישראל.
דויטשר בוחן שאלות אלה מנקודת-מבטה של תנועת-הפועלים היהודית באירופה (שהיתה חלק בלתי נפרד מתנועת-הפועלים הבינלאומית) – תנועה שחוסלה בידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה. נקודת המבט הזאת של דויטשר מלמדת כי התנגדות פוליטית לציונות יכולה היתה להתעורר – ואכן התעוררה – אף ללא כל קשר למעשיה של הציונות בפלסטינה, אלא מתוך שלילתה כהצעה לפתרון בעיית היהודים באירופה.
ארבעת הנאומים של הפועלים היהודים, הנדפסים כאן בתרגומם לעברית, הושמעו באסיפה לרגל ה-1 במאי, 1892, בעיר וילנה שבליטא, עיר מכורתה של תנועת הפועלים היהודית הסוציאליסטית. את הדחיפה לעריכת האסיפה נתנו בעיקר חגיגות מאי שנערכו על-ידי פועלים פולנים, שהיו ראשונים באימפריה הרוסית כולה לציין את היום הזה, בשנים 1890-1891. רישומה של אסיפת ה-1 במאי 1892 היה ניכר עוד שנים רבות לאחר האירוע, בווילנה עצמה ואף מחוצה לה. היא נערכה, כמובן, במחתרת ובמספר משתתפים ניכר מאוד, לפי תנאי הזמן – מאה פועלים ופועלות מהיותר פעילים ובעלי ההכרה, שהוזמנו אישית. רוב הנואמים היו מן הפועלים עצמם. עצם ההשתתפות של פועלות, ועל אחת כמה וכמה הופעתן בנאומים, היוותה הוכחה למשקל שנודע לפועלות בראשית ימיה של התנועה, במידה שלא ידעה תנועת הפועלים הרוסית ואף לא זו הפולנית, המפותחת יותר. לפי עדות בני הזמן, היוו הפועלות כמחצית חברי החוגים ואולי אף למעלה מזה.
רוב הנאומים נישאו ברוסית, השפה השלטת בפעולות ההסברה והלימוד ב"חוגים" הסוציאל-דמוקרטיים, אולם נישא גם נאום אחד באידיש (השלישי, מפי מוטל מייזל).
נאומים אלה נשלחו לחו"ל והם הופיעו בדפוס רק במחצית השנייה של 1893 על ידי "הספרייה הסוציאל-דמוקרטית" הרוסית בז'נבה, כקונטרס בסדרת פרסומיה, תוך השמטת קטעים שנגעו לפעילות ה"חוגים" ו"קופות הפועלים" בווילנה, מטעמי קונספירציה. המוציא לאור של הספרייה היה ל. יוגיכס (הידוע גם בכינוייו ל. גרוזובסקי, י. טישקה או טישקו), אשר בשנים 1889-1887 היה הרוח החיה ב"חוגי" הפועלים החשאיים בווילנה, ולאחר שברח לחוץ לארץ (1890), הוסיף לקיים קשרים מסוימים עם פעיליהם הראשיים. סמוך לזמן פרסומו של הקונטרס, התייצב יוגיכס, יחד עם ידידתו, רוזה לוכסמבורג, בראש "המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של מלכות פולין וליטא". בצינורות מפלגה זו הופץ הקונטרס גם בערי פולין.
הקונטרס המקורי כלל, בנוסף לנאומים, גם הקדמה שנכתבה בסוף 1892 או בראשית 1893, על ידי סוציאל-דמוקרט יהודי, יוצא פולטאבה, בוריס קריצ'בסקי. חלק מן ההקדמה מובא אף הוא, בתרגום עברי, בחוברת זו.
אייזיק דויטשר, ששניים ממאמריו מתפרסמים כאן, כאמור, לראשונה בעברית, נולד ב-1907 בעיירה חז'אנוב שבגליציה, ונפטר באנגליה ב-1967. בשנת 1927 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הפולנית שהיתה אז במחתרת, ועד מהרה היה לעורך ראשי של העיתונות המחתרתית שלה. ב-1931 יצא לסיור ברחבי ברית המועצות. כעבור שנה חזר לפולין והתייצב בראש קבוצת אופוזיציה שמאלית אנטי-סטאליניסטית.
הקבוצה יצאה, בין היתר, נגד קו המפלגה הרשמי, שהכריז כי "הסוציאל-דמוקרטיה והנאציזם אינם שני ניגודים". דויטשר תבע שיתוף פעולה בין המפלגות הקומוניסטית והסוציאל-דמוקרטית נגד התנועה הנאצית. טענתו היתה, שאם ינצח הנאציזם, יחוסלו שתי המפלגות גם יחד ומלחמה עולמית חדשה תעמוד בשער. עוד באותה שנה, 1932, גורש מהמפלגה הקומוניסטית בנימוק ש"הפריז בסכנת הנאציזם וזרה פאניקה בשורות המפלגה".
באפריל 1932, יצא דויטשר ללונדון ככתב-חוץ של עיתון יהודי-פולני שבו עבד שנים רבות כמגיה. ב-1940 התגייס לצבא הפולני בבריטניה, אך את מרבית שירותו הצבאי בילה במחנות-עונשין כ"אלמנט מסוכן וחתרני", וזאת בעיקר בגלל מחאותיו הבלתי-פוסקות נגד השתוללות האנטישמיות בצבא.
עם תום מלחמת העולם השנייה, התמסר דויטשר לכתיבת הביוגרפיה של סטאלין (הספר הופיע בעברית בהוצאת "כתבים" ב-1950). בשנות ה-50 עסק בכתיבת הביוגרפיה של טרוצקי, שהופיעה בשלושה כרכים (הראשון התפרסם בעברית, "נביא נושא-נשק" בהוצאת "עם עובד" ב-1954). ספריו האחרים שהופיעו בעברית: "האגודות המקצועיות בברית-המועצות", הוצאת "עם עובד", 1951; "המהפכה הבלתי גמורה", הוצאת רובינשטיין, 1969; ו"רוסיה אחרי סטאלין", הוצאת "עם עובד", 1952.
בסוף החוברת ימצא הקורא גילוי-דעת שפרסם הארגון הסוציאליסטי בישראל ("מצפן") נגד הציונות. ראינו לנכון לפרסם גילוי-דעת זה בחוברת הזאת, משום שהיא מתרכזת בביקורת הציונות, או בביקורת צדדים באידיאולוגיה הציונית, מנקודת מבטם של פועלים ומהפכנים יהודים באירופה. ביקורת הציונות, ובעיקר המעש הציוני, מנקודת המבט של הארץ, חשובה, לדעתנו, להשלמת התמונה.
[דפים אדומים מס' 6. הפרק הבא: מיהו יהודי מאת אייזיק דויטשר]