המתנחלים בחברון, שפלשו לבניין הדסה, בעיבורה של העיר, הציגו בפני עיתונאים אישור בכתב למעשיהם, חתום בידי מר אברהם פרנקו ומר יוסף חסון, שני יהודים ספרדים מירושלים, ילידי חברון. לדברי המתנחלים, שניים אלה הם בעלי בניין הדסה.

מצוי בידי העתק מצולם של רשימת הנכסים היהודיים, השייכים לכוללות קהילת חברון, כתוב ערבית וחתום על ידי שלושה חברונים: הרב חיים בג'איו, יוסף חסון ואברהם פרנקו. הרשימה הוגשה לרישום בטאבו על ידי ועד יהודי חברון בשנת 1946. שלושת החותמים לא היו הבעלים הפרטיים של הנכסים, אלא מנהלי רכוש הקהילה.

מצוי בידי העתק מצולם של שטר-חכירה, כתוב ערבית, מ-1938, לפיו אחד, עבד אל-קאדר קראמי שמו, חכר שטח אדמה פנוי בבית הקברות היהודי בחברון, כדי לעבדו ולטפחו. המחכיר הוא "וקף (הקדש) היהודים הספרדים באל-ח'ליל (חברון)", באמצעות "המותוואלי (מנהל ההקדש) החכם חיים בג'איו".

עוד מצוי בידי העתק מצולם של מסמך, שבו מאשרת מדינת ישראל, באמצעות משרד הדתות, כי "הרב חיים בג'איו ומר אברהם פרנקו ומר יוסף חסון נמנו מאת בית-דין ירושלים למנהלי ההקדשות השייכים לעדה החברונית…" ו"הננו מאשרים בזה שוב את שלושת האפוטרופסים הנז'…"

בספר חברון מתוארת שיבתם של כ-160 איש לחברון באפריל 1931: "בראש החוזרים עמד ר' חיים בג'איו, כשלידו עוזרים לו העו"ד א. פרנקו וי. חסון… ערביי חברון קיבלו את בעלי המלאכה היהודים בשמחה… הרב חיים בג'איו נהג בבני קהילתו ביד רמה וחזקה, וכולם קיבלו מרותו בהבנה מלאה".

ובכן, אם האדונים פרנקו וחסון הינם הבעלים הפרטיים של בניין הדסה, מן הדין שיכבדו את שותפם ברכוש זה, הרב חיים בג'איו, שנפטר לפני כעשרים שנה ושאני נכדו יחידו והיורש של כל רכושו. או אז הריני מודיע כי איני מתיר לאיש מן המתנחלים לשהות בבניין או לעשות בו שימוש אחר והריני מפקיד את חלקי בו בידי עיריית חברון ובידי ראש העיריה, מר פאהד קוואסמה. ואם אין הבניין רכושם הפרטי של השניים (או של השלושה), הרי אין הם רשאים להעבירו לידי איש, מבלי שיכנסו תחילה את אנשי קהילת חברון וצאצאיהם, לדון בנושא ולהכריע בו. במקרה כזה אצביע נגד כל העברה של רכוש הקהילה לידי המתנחלים, גם אם אהיה במיעוט ואפילו בודד בעמדתי זו.

שאלת מימוש הזכויות של יהודי חברון על רכושם הקהילתי והפרטי חייבת להיפתר במסגרת רחבה, שבה תיפתר גם שאלת מימוש הזכויות של הערבים הפלשתינים על רכושם בישראל. באורח דומה יש לפתור גם את שאלת חידוש הישוב היהודי בחברון, שהיה חלום חייו של סבי – על ידי מימוש זכותם של הפלשתינאים לחזור לארצם ולמולדתם משני עברי הקו הירוק.

(מכתב למערכת "הארץ", התפרסם ב-30 במאי 1979)

תרגום לערבית של המכתב פורסם בגיליון מס' 88 של "מצפן", אביב 1980