כחבר "מצפן" ידועה לי מדיניות השל מערכת העיתון, מדיניות שאני מצדיק אותה בתכלית, שלא לבזבז מקום יקר בעיתון לוויכוח קנטרני עם ארגוני השמאל האנטי-ציוני האחרים. המערכת מעדיפה לנצל את העיתון כדי לשכנע את קהל הקוראים בנכונות עמדותינו, במקום לשכנעם באי-נכונות עמדותיהם של אחרים.
אין ברצוני לסטות ממדיניות המערכת, אך אני חושב שקהל קוראי "מצפן" יתעניין לדעת מה אומרים חברי ארגון טרוצקיסטי אחד לחברי ארגון טרוצקיסטי אחר, שעה שהם דנים על איחוד ביניהם, כשהדברים נוגעים ישירות לארגוננו.
בבטאון "דרך הניצוץ", גיליון מס' 4, מארס-אפריל 1978 (בטאונה של הקבוצה הטרוצקיסטית "קבוצה קומוניסטית פלסטינית") מצאנו מכתב אל קבוצה טרוצקיסטית אחרת, "הליגה הקומוניסטית המהפכנית" (הסקציה של האינטרנציונל ה-4, הטרוצקיסטי, בישראל). במכתב נאמר בין היתר:
"…קריאת העיתון האחרון של הליגה – 'מצפן מרכסיסטי' מס' 100, הבהירה לחברינו כי אין באפשרותנו למכור ולהגן על עיתון זה כמו שהוא. הכותרות של העיתון – 'גיליון מס' 100', '15 שנה למצפן', או 'הרהורים לרגל יום הולדת'… מובילים אותנו לדיון על מספר בעיות חריפות:
"א. אין אנו שותפים לתפיסה כי הסקציה של האינטרנציונל ה-4 מהווה המשכיות היסטורית של מצפן – ארגון שמעולם לא הסכים עם עקרונות היסוד של הטרוצקיזם, ושמנהיגיו המקוריים רואים, להערכתנו בצדק, כי אי-יושר מוחלט הוא הניסיון המאונס להפוך ארגון זה למה שאיננו…
"ב. אם הליגה היתה רוצה להשתמש בשם 'מצפן' ולצרף אליו את התואר 'מרכסיסטי', הרי מן היושר היה לקבוע את המיספור החל מהרגע שבו הוקמה הליגה עם עיתון נפרד מזה של מצפן המקורי. מאחר ולהערכתנו הקביעה – גיליון מס' 100 – עומדת בניגוד לאמת, הרי דבר זה הופך לגבינו את האפשרות של הגנה על עיתון כזה לבלתי אפשרית, ולו רק מטעמי היושר המהפכני…".