ההיסטוריה הציונית מלאה שקרים, שבינם לבין המציאות יש קשר קטן ביותר. אחד השקרים הללו הוא תיאור המרד הערבי (1936-9) כפעילות של "כנופיות". שקר אחר אומר, ש"הערבים רצו תמיד לזרוק את היהודים לים". במסגרת מאבקנו נגד הציונות אנו מפרסמים מפעם לפעם מסמכים היסטוריים, כדי לחשוף את שקרי הציונות. אחד המסמכים הללו הוא הכרוז הבא. כרוז זה יובן טוב יותר על רקע התקופה בה חובר וחולק. הערבים הפלסטינים נאבקו אז למען שחרור מהשלטון הבריטי ולמען הקמת מדינה פלסטינית עצמאית ודמוקרטית. היהודים היוו אז מיעוט בארץ, וברובם המכריע תמכו בבריטים נגד המורדים הפלסטיניים. אחד השקרים הציוניים מספר שבהנהגת המרד הערבי עמד רק המופתי, זה שיותר מאוחר שיתף-פעולה עם הנאצים. אבל הציונים מעדיפים גם לשכוח ולהשכיח את העובדה שכבר ב-1937 עלתה הנהגה חדשה משורות המורדים הפלסטיניים, הנהגה עממית יותר, אשר מחבר הכרוז הזה היה חלק ממנה. האיש, עארף עבד אל-ראזק, מהכפר טייבה שבמשולש, מבטא גם את המגמות היותר מתקדמות בקרב המורדים. הכרוז הופץ בעברית והתפרסם בזמנו גם ב"קול העם", ביטאון המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית (הסקציה היהודית), מס' 18 (מארס 1939). להלן נוסחו המלא:
מאת עארף עבד אל-ראזק
כשקמנו בהתקוממותנו סמכנו קודם כל על אלוהים, ונעור וקם העולם הערבי והמוסלמי לעזרה וסעד לנו במלחמת שחרורנו הקדושה, ומאחורי העולם הערבי אהדת העולם הדמוקרטי.
שלוש שנים עברו כבר על התקוממותנו זאת, ונשארנו עומדים במערכה ללא רתיעה מפני אמצעי ההרג החדישים וחוקי האימפריאליזם הקטלני. תקיפים עמדנו ותגדל אמונתנו בהכרתנו בצדקת מלחמתנו הלאומית.
כמיהתנו לחופש, הצלת מולדתנו מסכנת האימפריאליזם הבריטי ובת-בריתו הציונות הם אשר הניעונו למלחמתנו זו. תנועתנו היא תנועת שחרור לאומי ומתכוונת נגד האימפריאליזם והציונות ולכל מי שעומד למכשול לנו בדרך החופש. תנועתנו אינה נשענת לכן לחלוטין על איבה דתית או גזעית.
האנגלים ומנהיגי הציונות "המתאנגלים" מעלימים מכם במזיד אמת זו, ומציגים את תנועתנו כדתית וגזעית. כוונתם היא להשאירכם אויבים לנו, למען יוכלו גייס אתכם להגשמת החלוקה והגנת האינטרסים הבריטיים והציוניים, שמירת קו הנפט, הרכבת והגבולות, ולו יביא דבר זה השמדה לערבים ולכם גם יחד.
מנהיגיכם הציונים הבוגדים מרמים ומנצלים אתכם עתה להגנת ענייני האימפריאליזם כמו שהוליכו אתכם שולל בהביאם אתכם ארצה ובתארם לכם אותה כ"זבת חלב ודבש". באמצעות מנהיגיכם הבוגדים מסיתה אתכם בריטניה לצאת נגד הערבים, כשהיא מתיימרת לעמוד לימינכם תמיד, את בריטניה אנו יודעים היטב. אנו יודעים כי היא לא תירתע מלהפקיר אתכם, בעת שענייניה יתבעו זאת, ועיניכם הרואות את התהפוכות במצב הבין-לאומי. ולכשתעזוב אתכם אנגליה לנפשכם מה יועילו לכם מנהיגיכם? הם לא יועילו לכם כמו שלא הועילו לעמם מנהיגי הארמנים והאשורים. מנהיגים אלה עוררו את עמם – בהסתת בריטניה ובני-בריתה נגד תורכיה ועיראק וכשנחלו מפלה לא באה בריטניה להגן עליהם ועזבה אותם לנפשם לרחמי התורכים והערבים.
הננו מייעצים לכם להיבדל מהאנגלים וממנהיגיכם אשר מכרו אתכם לאנגליה, ולא להילחם בתנועת העצמאות הערבית. על ידי כך תבטיחו את שלומכם ותהיו שלווים.
אנו דוחים את החלוקה, רוצים לשחרר את פלסטינה כולה מעול האימפריאליזם ולהקים ממשלה דמוקרטית נבחרת בארץ. ואשר ליהודים, הרי הם יחיו בשלום כמו שחיו לפני בוא האנגלים וכמו שהינם חיים כיום בארצות ערב שונות. ושקר הוא כי כוונתנו "לזרוק אתכם הימה" או שנתנהג איתכם כפי שמתנהגים באירופה.
זמן רב חיו היהודים בצל הערבים והמוסלמים. והאם עשה נעשה להם, כפי שהננו עדים היום באירופה? האם לא חיו חכמיכם, ברפואה ובפילוסופיה, דוגמת בן-מימון, צד בצד עם חכמי הערבים בחצרות הנסיכים בספרד? וחיו בשלום בתקופת העותומנים ובימי המלך פייסל וגאזי בעיראק?
זו היא התחייבותנו לכם להבטיח את שלומכם וחופשתכם כל זמן שלא תפעלו בשיתוף עם האימפריאליזם נגדנו.
ספטמבר 1938
ושלום, מפקד המורדים עארף עבד אל-ראזק