גילוי-דעת על ביקור סאדאת
תשומת-הלב של הציבור בארץ ובעולם מופנית כיום, ובצדק, לביקורו של סאדאת בישראל. רבים מצפים בכנות שביקור זה יפתח פתח לשלום שכולם מדברים עליו.
האם עשוי ביקור זה להגשים ציפיות אלה?
תשובתנו שלילית.
זאת משום ששורש הסכסוך במזרח-התיכון אינו הסכסוך בין ישראל למצרים, אלא נישול העם הערבי-הפלסטיני ממולדתו, הגלייתו ושלילת זכותו הטבעית לקיום כעם, בנוסף לשלילת זכויותיו הלאומיות והאנושיות.
ביקורו של סאדאת נועד להתגבר על "בעיות נוהליות" כדי לעקוף את הנציגות המוכרת של העם הערבי-הפלסטיני, דהיינו – אירגון השיחרור הפלסטיני (אש"פ).
אף אם יצליח סאדאת להשיג מבגין את הסכמתו להחזרת סיני למצרים, או אם יצליח בגין לסחוט מסאדאת נתחים מסיני – עדיין תישאר השאלה הפלסטינית בעינה, וממילא לא יבוא שלום.
הדרך לשלום חייבת לעבור דרך הכרה ומימוש זכותו של העם הערבי-הפלסטיני להגדרה עצמית ולחזרה למולדתו.
כל הסדר שיושג מאחורי גבו של העם הערבי-הפלסטיני או על חשבונו, וללא שיתוף נציגותו המוכרת – אירגון השיחרור הפלסטיני (אש"פ) – לא ישא שלום אל עמי האזור, ויהווה מבוא למלחמה חדשה.
כל זמן שמציאות חייהם של בני העם הערבי-הפלסטיני תחת שלטון ישראל מבוססת על הפקעת אדמות והריסת בתים, התנחלויות וייהוד הגליל, דיכוי חרויות היסוד של האדם ורצח אזרחים כדוגמת שבעת הרוגי האדמה ביום האדמה ובמג'ד אל-כרום, הרי כל דיבור על שלום – בירושלים, בקהיר, בז'נבה או בכל מקום אחר – מהווה אחיזת עיניים וזריית חול בעיני הציבור הכמה לשלום.
הדרך לשלום הינה דרך פלסטין ולא דרך סאדאת.
- תנועת אבנא אל-בלד – בני הכפר
- הליגה הקומוניסטית המהפכנית – מצפן מארכסיסטי
- האירגון הסוציאליסטי בישראל – מצפן
- מערכת "מפתח"
19.11.1977
מען להתקשרות: ת.ד. 47, אום אל-פחם