מאמר מערכת: המאבק על השכר

10 בנובמבר 1977

in גיליון-83: נובמבר 1977, דבר המערכת

‏‏הסכם תוספת-היוקר החדש, שיחול מתשלום משכורת חודש אוקטובר בשיעור של 8.8 ‏אחוזים, הוא בעצם לעג לרש. ההתייקרויות הגדולות במצרכי-היסוד היו בוודאי הרבה מעבר ל-8.8 ‏האחוזים האמורים לפצות את השכירים על התייקרות זו. אסור לשכוח, כמובן, כי על דעת החתומים על הסכם תוספת-היוקר, קרי – הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים – אין התוספת אמורה לפצות את השכירים אלא על 70‏ אחוזים מכלל ההתייקרויות. יתר 30 האחוזים עוקרו לטובת השלישייה הנ"ל. ואילו מס-ההכנסה, על-פי הרפורמה במס, ינוכה במלואו גם מ-70 האחוזים הנותרים של תוספת-היוקר. ועל-פי חישוביהם של כמה מעסקני ההסתדרות עצמם, לא תכסה התוספת יותר מ-40 אחוזים מן ההתייקרות הממשית.

‏בתקופה של אינפלציה דוהרת אין תוספת-היוקר, המשולמת מדי שישה חודשים, יכולה לפצות את העובדים על מרבית ההתייקרויות. שכן המחירים עולים מדי חודש בחודשו; על ההתייקרות ‏של אוקטובר הנוכחי יפוצו השכירים רק בחודש ‏אפריל 1978, וגם אז רק על חלק קטן מעליית ‏המחירים הממשית. כדי לשמור על רמת השכר הריאלי יש צורך בתשלום תוספת-יוקר כל שלושה ‏חודשים לכל היותר, ואם בחודש אחד תהיה עלייה של יותר משלושה אחוזים במדד – לשלם את הפיצוי ‏עוד באותו חודש!

‏ההסתדרות, המתיימרת לייצג את ציבור העובדים השכירים, משמיעה רק קולות מחאה חלושים. היא הלוא אינה רוצה להפר הסכם שעליו חתמה בקול תרועה בימי הממשלה הקודמת. ומסתבר כי למרות כל ה"חששות" של הימין הציוני ואוהדיו הסמויים מגלה ה"מערך" התנהגות "אחראית", ואינו מפעיל את ההסתדרות למאבק עקבי כנגד גזירות הממשלה. להיפך. ה"מערך" המשתדל לאגוף את ה"ליכוד" מימין בשאלות מדיניות חוץ וביטחון, אינו מוכן לקלקל את תדמיתו ה"לאומית" על-ידי עידוד מאבקים מעמדיים. לכן גם אין ראשי ה"מערך" בהסתדרות ששים לפרוע את השטר שנתנו לפני הבחירות להסתדרות, ואינם ממהרים לתת לנציגים הישירים של העובדים מחצית המקומות בכל מוסדות ההסתדרות, כפי שהובטח להם.

‏ראשי ההסתדרות חוששים, ובצדק, כי נוכחותם של פועלים במוסדות המכריעים של ההסתדרות תכפה על ההסתדרות יציאה למאבק כנגד הממשלה, או לפחות תיתן לעובדים יתר חופש-פעולה במאבק לשמירת זכויותיהם. עסקני ה"מערך", וגם עסקני יתר המפלגות בהסתדרות, רוצים להמשיך ולהחזיק ברסן, ומוכנים לתת לפועלים רק להמשיך ולמשוך את העגלה אך לא לנחוג בה.

‏לא נותר לנו אלא להציע לציבור הפועלים לעמוד על מילוי ההבטחה שניתנה להם, ויותר מזה – לתבוע ייצוג ישיר לעובדים ממקומות העבודה בכל מוסדות ההסתדרות, ולא רק במחצית המקומות אלא בכל התפקידים כולם!

 

הפוסט הקודם:

הפוסט הבא: