על פי חוק הביטוח הלאומי חלה חובת תשלום דמי הביטוח על כל תושב ישראל מגיל 18 ומעלה, להוציא אשה נשואה העובדת במשק ביתה בלבד. יותר מזה, בעוד שכל סטודנט במוסדות להשכלה גבוהה חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בגובה מסוים (אם אינו משלם זאת דרך מקום עבודתו או בכל צורה אחרת), הרי סטודנטית נשואה, העובדת במשק ביתה בלבד, פטורה מתשלום דמי הביטוח.
סטודנט (שמו המלא שמור במערכת) נשוי העובד במשק ביתו בלבד פנה אל המוסד לביטוח לאומי ותבע לפטרו מחובת תשלום דמי הביטוח, בטענה שאין להפלותו מבחינה מינית על-פני סטודנטית במצב זהה. בתשובת המוסד לביטוח לאומי נאמר כי "החוק מוציא את האשה הנשואה שאינה עובדת, כאמור, מפני שבעלה הוא מבוטח בכוח החוק, וזה מקנה לה זכויות לגימלאות… היא מבוטחת דרכו".
אם להתעלם מן הניסוח המטעה של הפקיד, שכתב "שאינה עובדת" במקום "שאינה מקבלת משכורת על עבודתה", הרי מה שמסתתר מאחורי מקרה פעוט זה אומר דרשני. הגבר הוא, כידוע, "ראש המשפחה" בחברה בה אנו חיים. גם אם הגבר עובד במשק-הבית בעוד האשה היא המפרנסת הראשית של המשפחה, ממשיכים חוקי המדינה להתייחס אל הגבר כאל ראש המשפחה, והאשה מבוטחת דרכו… מובן כי אין בכך משום מתן עידוד לגברים לעבוד במשק-הבית בשעה שזה נחשב כ"לא עבודה" או כ"עבודת האשה", כשהמילה "אשה" ממלאת את התפקיד שממלאת המילה "ערבי" בביטוי הגזעני "עבודה ערבית".
אפליה דומה ניתן למצוא בשטחים רבים נוספים. הרי שתי דוגמאות קטנות. אשה שהיא "עוסק עצמאי" על-פי הגדרת החוק, ואשר בעלה אינו משתכר מאום, בכל זאת יירשם תיקה במס-הכנסה על שם בעלה! ומתחום אחר: במודעות של משרד התעסוקה, הכפוף למשרד העבודה, מתפרסמים מועדי פתיחת קורסים מקצועיים שונים. חלק מהקורסים מיועדים ליהודים ממוצא אירופי בלבד. אפליה מטעם משרד ממשלתי על רקע של מוצא! איזו שערוריה!
תיקון טעות. במודעות מהסוג הנ"ל מוגבלים חלק מהקורסים לגברים בלבד, ולא – כפי שנדפס בטעות – ליהודים ממוצא אירופי בלבד. משום מה כשהאפליה היא כלפי נשים ממלאים "שומרי זכויות האדם" למיניהם את פיהם מים, ומודעות גזעניות כאלה ממשיכות להידפס בעיתונים באין מוחה.