בניצוחו של נשיא ארצות הברית, ג'ימי קארטר, ובסיוע ברית המועצות, מתנהלים לאחרונה מגעים דיפלומטיים קדחתניים בין ממשלות האזור, במטרה להגיע להסדר הסכסוך הישראלי-ערבי; הסדר בין שליטי ישראל וארצות ערב, בחסות ארצות הברית.
על תוכן השיחות אין אנו יודעים הרבה. הפוליטיקאים האמורים לייצג את עמי האזור עושים מלאכתם בסתר – הם פוחדים מפני ההמונים אותם הם מתיימרים לייצג. אך מן המעט הבוקע מבעד למעטה הסודיות הדיפלומטית אנו יכולים לקבוע כבר עתה:
המאמץ העיקרי במגעים אלה מוקדש לחיפוש נוסחה בלתי מחייבת, שבאמצעותה ניתן יהיה לפטור את השאלה הפלסטינית מבלי לפתור דבר; לגיבוש מערך אשר ימנע את מימוש זכויותיהם הלאומיות והאנושיות של בני העם הערבי-הפלסטיני. ברוח מגמה זו, המבוטאת בצורה הבוטה ביותר על ידי ממשלת ישראל, מתוכנן כינוס ועידת ז'נבה.
אנו חוזרים וקובעים:
אין ולא יהיה שלום מבלי שתכובדנה הזכויות הלאומיות והאנושיות של בני העם הערבי הפלסטיני. כל הסדר שיושג מאחורי גבו של העם הערבי הפלסטיני וללא שיתוף נציגיו המוכרים – אירגון השחרור הפלסטיני (אש"פ) – לא ישא שלום אל עמי האזור ויהווה, לכל היותר, מבוא לקראת מלחמה חדשה, קטלנית יותר והרסנית יותר מכל קודמותיה. כי השאלה הפלסטינית היא מוקד הסכסוך המתמשך באזורנו מזה דורות; זוהי שאלת הגלייתם, נישולם ודיכוים של בני העם הערבי הפלסטיני.
אנו תובעים:
- יוכרו הפלסטינים באשר הם שם – בארצות ערב, בגדה, ברצועה ובישראל – כישות לאומית לכל דבר.
- תוכרנה הזכויות הלאומיות והאנושיות של בני העם הערבי הפלסטיני, כולל זכותם להגדרה עצמית.
- יוכר אירגון השחרור הפלסטיני (אש"פ) כנציגות של העם הערבי הפלסטיני.
אלה הן אבני היסוד לכל הסדר של שלום באזורנו. בלעדיהן – כל הסדר שיושג, גם אם ייחתם על ידי כל ממשלות האזור, יהיה מעשה מירמה המכוון נגד האינטרסים של ההמונים באזור; נגד האינטרסים של היהודים והערבים בארצנו.
מרכז האירגון הסוציאליסטי בישראל ("מצפן")
תל אביב, אוקטובר 1977
[פורסם כמודעה ב"הארץ", 21.10.1977]