לאחר סידרה ארוכה של דיונים קיבל אירגוננו – "מצפן" – את ההחלטה הבאה:
עלינו לפעול כבר עתה למען הקמתה וגיבושה של חזית דמוקרטית של ערבום ויהודים, שתהיה פתוחה ליחידים, לאירגונים ולמפלגות, ואשר במרכז מצעה יעמדו הסעיפים הנוגעים לביטול כל המוסדות, החוקים, התקנות והנוהגים שעליהם מתבסס המשטר הציוני. אנו נשאף לחופש ביטוי מלא של כל מרכיבי החזית.
החלטה זו מבוססת על השקפותינו הידועות ויש לה גם ביטוי בעקרונות היסוד שלנו. הנה קטע מסעיף 12 בעקרונותינו:
כחלק מן המאבק למען מהפכה זאת (המהפכה הסוציאליסטית), מנהל "מצפן" מאבק למען הפלת המשטר הציוני וביטול כל המוסדות, החוקים, התקנות והנוהגים שעליהם הוא מתבסס…
כדאי להעיר כי מדיניות של שיתוף-פעולה, בריתות וחזיתות אינה חדשה לנו. עוד ב-1965 קראנו להקמת חזית אנטי-ציונית בהשתתפות המפלגה הקומוניסטית, "אל-ארד", "העולם הזה", "הכוח השלישי" ו"מצפן".
לדעתנו בשלו התנאים להקמת חזית ערבית-יהודית שתיאבק נגד הדיכוי הלאומי והאפליה הגזענית ולמען ההכרה בזכויות הלאומיות והאנושיות של בני העם הערבי הפלסטיני. בחזית כזו יכולים להשתתף, לדעתנו, כל אלה הסבורים שכדי להשיג שלום של ממש – זאת אומרת, כדי לפתור באופן יסודי את הסכסוך הישראלי-ערבי – יש להיאבק נגד הציונות עד להבסתה, ולהשתית את יחסי שני העמים – העם הערבי-פלסטיני והעם היהודי-ישראלי – על בסיס של שוויון מלא.
על בסיס ההגדרה הזו נראים לנו הכוחות הבאים כמועמדים להשתתף בהקמת החזית: המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק"ח), רשימות "בני הכפר" ודומיהן (כמו "בני הכפר" באום אל-פחם, החזית הדמוקרטית של נחף, המרכיב הלא-קומוניסטי של חזית נצרת הדמוקרטית ואנשי "א-נהדה" בטייבה), ועדי הסטודנטים הערביים, הוועד היוזם הדרוזי והאירגונים המהפכניים האנטי-ציוניים. כמו כן יכולים להשתתף בהקמת החזית אנשים בודדים, לא מאורגנים.
אנו ממליצים על מדיניות של פתיחות מתמדת של החזית בפני כל גורם ואדם שיהיו מוכנים להצטרף אליה. ברוח זו נראה לנו לנכון לנקוט בטקטיקה של פנייה מתמדת, פתוחה ופומבית למפלגות, לאירגונים ולאנשים בודדים, כדי שישתתפו במאבק ויצטרפו לחזית. אנו ממליצים על פנייה כזו גם אם אנו מפקפקים בתוצאותיה המיידיות.
כוונתנו, למשל, לתנועת "העולם הזה", ל"מוקד", לפנתרים השחורים. גם אם אנו מניחים שאורי אבנרי, מאיר פעיל ושלום כהן לא ינתקו עצמם מן הציונות וייצאו למאבק נגדה, יש חשיבות פוליטית, חינוכית ותעמולתית לפנייה כזו. ניתן להניח כי צעדים ברוח זו יעודדו את התפתחותם של כוחות אנטי-ציוניים בקרב הגופים הללו.
בקצרה: לא עלינו לפסול, להחרים או לסגור את הדלת בפני שותפים פוטנציאליים. יאמרו הם מדוע הם מתנגדים למאבק שהוא דמוקרטי בסיסי. יסתבכו הם בניסיון-שווא להסביר כי הציונות והדמוקרטיה עולות בקנה אחד.
* * *
- על מה תיאבק החזית?
לדעתנו עליה להיאבק נגד תקנות ההגנה לשעת חירום; נגד חוקי הפקעת האדמות הערביות; נגד חוק השבות; נגד כל החוקים והתקנות המאפשרים פעילותם של מוסדות כמו הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל.
החזית תעודד, תיזום ותשתתף במאבקים דמוקרטיים כמו המאבק נגד יהוד הגליל והפקעת האדמות הערביות. היא תשתתף במאבקים להגנת חופש המאבק של הפועלים, למען זכויות הנשים, למען הפרדת הדת מהמדינה.
החזית תתייצב לצד כל המקופחים, המדוכאים והמנוצלים. היא תחרות על דגלה מאבק נגד כל צורות האפליה והדיכוי, יהיה מקורן לאומי, עדתי, מעמדי או אחר.
אין בכוונתנו לשרטט כאן מצע. אנו מעלים רק נקודות ונושאים הנראים לנו יסודיים ביותר. ברוח זאת ברור לנו, אם כן, שהחזית תצטרך להיאבק למען שינוי תוכנית הלימודים, כדי שתכובדנה התרבות הערבית וההיסטוריה של האומה הערבית וכדי שיושם חיץ בין התרבות היהודית וההיסטוריה היהודית לבין הציונות.
כן יהיה על החזית לפעול למען פיתוחו וקידומו של הכפר הערבי, להגנת הפועלים הערבים ולמען זכותם להתארגן. היא תיאבק למען ההכרה בערבים בישראל כבציבור לאומי שהוא חלק מן העם הערבי הפלסטיני, ולמען זכותו של ציבור זה לבחור לו מוסדות ונציגות בקנה-מידה ארצי. היא תיאבק למען ההכרה בזכות כל הפליטים לחזור למולדתם.
אנו גורסים כי מאבק למען כיבוד זכויותיו הלאומיות והאנושיות של העם הפלסטיני חייב לכלול מאבק למען הכרה באש"ף כמייצג עם זה ולמען נסיגה ישראלית מלאה, מיידית ובלתי-מותנית מכל השטחים הכבושים. כן מחייב מאבק זה התנגדות לכל ניסיון ישראלי להכתיב מה יהיה עתידם של השטחים מהם תיסוג ישראל.
אנו רואים בערביי ישראל חלק מן העם הערבי הפלסטיני. אנו מכירים בזכותם של הערבים בישראל להגדרה עצמית עד כדי היפרדות. אך אין זה אומר בהכרח כי יש להמליץ על היפרדות. אנו, כאירגון סוציאליסטי מהפכני הכולל בשורותיו יהודים וערבים, נוטים להמליץ בפני ההמונים על חיים משותפים של בני שני העמים ולא על היפרדות.
אין זה, כאמור, מצע שלם ומקיף. לדעתנו, גיבושו של מצע כזה חייב להתנהל במסגרת משותפת של כל מרכיבי החזית.
* * *
- האם חייבת החזית לאמץ פתרון מסוים אחד לשאלה הפלסטינית?
לדעתנו – לא.
אנו גורסים כי החזית צריכה לכלול את כל אלה המבססים את העתיד על שוויון מלא בין שני העמים, גם אם הם חלוקים ביניהם על הדרכים למימוש המטרה ולהשגתה. למשל: החזית יכולה לכלול תומכים בשתי מדינות, תומכים במדינה אחת, תומכים בפדרציה ישראלית-פלסטינית או תומכים באיחוד סוציאליסטי אזורי. כן יכולים להשתתף בחזית כאלה הרואים את הפתרון במסגרת לאומית ודמוקרטית וכאלה הרואים את השגת הפתרון במסגרת מהפכה חברתית, סוציאליסטית. והרי זהו ההיגיון המונח ביסוד שיתוף-הפעולה בין כוחות לאומיים-דמוקרטיים לבין כוחות סוציאליסטיים-מהפכניים.
- האם יש סיכוי להשתתפותה של רק"ח בחזית כזו?
כרגע – לא.
כי פניה של הנהגת רק"ח לחזית עם ציונים ולא לחזית עם אנטי-ציונים.
- האם לכן יש לסגת מתוכנית החזית או לדחות את הקמתה?
לא.
אם נחכה עד שרק"ח תסכים – נעזור בכך למנהיגיה לא להסכים לעולם. אך אם נפעל להקמת חזית, נוכל לעזור בכך לשכנע את הקומוניסטים – אם לא את כולם, לפחות חלק מהם – להשתתף בה.
אנו מבססים את ההנחה הזו על כך שרק"ח כמפלגה אמורה להסכים עם כל הנאמר לעיל. אנו ממליצים לנהל כלפי רק"ח מדיניות של דלת פתוחה; לא להיגרר לראיית רק"ח כ"אויב"; לא להידרדר למלחמת השמצות, עלילות ושקרים; לא להיתפס לאנטי-קומוניזם. אנו, כסוציאליסטים-מהפכנים, רואים בקומוניסטים את אחינו ושותפינו למאבק.
- איך, לדעתנו, צריך לבנות את החזית?
החזית צריכה להיות מבוססת על פרוגראמה; הפרוגראמה צריכה להיות מצע משותף כללי ומוסכם. עליה להיבנות מתוך מחשבה שהיא צריכה לכלול אנשים בעלי עמדות פוליטיות שונות והשקפות-עולם שונות. פרוגראמה זו צריכה למצות ולבטא את המשותף בתחום המאבק הדמוקרטי האנטי-ציוני בישראל.
החברות בחזית תהיה אישית. מוסדותיה ייבחרו בבחירות כלליות ארציות.
היא תאורגן במסגרת של תאים וסניפים מקומיים. היא תשקוד על התרת חופש ביטוי מלא, בכתב ובעל-פה, לכל חבריה, בתוך החזית ומחוץ לה.
החזית תפעל באורח חוקי ותשאף לנצל את כל האפשרויות שמעניק לה החוק בישראל.
החזית תכיר בשוני ובגיוון הפוליטי שבין מרכיביה ותשקוד על חיים פנימיים ועל צורות פעילות שידחו כיתתיות-חתרנית ופוליטיקה של "מתחת לשולחן".
- האם הכוונה לחזית בחירות?
לדעתנו – לא.
המאבק שאנו מציעים הוא יותר רחב ויותר מקיף ממאבק פרלמנטארי גרידא.
- האם תשתתף החזית בבחירות?
יתכן.
לנו, על כל פנים, אין התנגדות עקרונית להשתתפות בבחירות.
- האם תוציא החזית עיתון משלה?
אנו גורסים שעיתון הוא כלי חיוני במאבק, ומייחסים חשיבות רבה לעיתון משותף של ערבים ויהודים, העשוי לזכות, בתנאים הנוכחיים, בתפוצה לא-מבוטלת.
- האם כל זה יתכן?
בהחלט כן! לדעתנו יש להעיז ולגשת להקמתה של חזית כזו. ויפה שעה אחת קודם.