אנו היהודים הפולנים – יוליאן טובים

ישאלו אותי מה פירוש "אנו"? השאלה נכונה במידה ידועה, והיא תישמע מפי יהודים, שהכרזתי בפניהם תמיד כי אני פולני. יציגו אותה גם פולנים, שבעיניהם לא חדלתי מעולם להיות יהודי, במעט או בהרבה. וזו תשובתי לאלה וגם לאלה: פולני אני משום שרצוני בכך. זהו ענייני הפרטי, ואיני חייב על כך דין וחשבון לשום אדם. אין אני מחלק את הפולנים לגזעיים ובלתי גזעיים; עיסוק זה אני מניח לגזענים שבחוץ לארץ ולחבריהם בפולין. אני מחלק את הפולנים, כמו את היהודים, כמו את בני כל האומות, לחכמים וטיפשים, לישרים ורמאים, למעניינים ומשעממים, למעליבים ונעלבים, להגונים ובלתי הגונים. אני מבדיל אצל הפולנים בין פאשיסטים ואנטי פאשיסטים. יכולתי להוסיף ולחלק את הפולנים מבחינה פוליטית לאנטישמים ולאנטי פאשיסטים, שכן אנטישמיות היא הלשון הבינלאומית של הפאשיסטים…

הנני פולני משום שנולדתי בפולין, בה גדלתי, בה למדתי ובה טעמתי לראשונה טעמם של אושר וצער, וכן מפני שממקום גלותי נכסף אני לשוב לפולין בכל הדרכים, ואפילו יהיו חיי במקום אחר מתוקים כדבש…

פולני אני משום שווידוי האהבה הראשון שלי נאמר בלשון פולנית רוטטת, שבה מילמלתי משהו על אושר וסערות נפש הכרוכים באהבה. ועוד: הנני פולני משום שהליבנה והערבה קרובים ללבי יותר מאשר הברוש והתמר, משום שמיצקביץ' ושופן יקרים לי יותר משייקספיר ובטהובן, אף כי טעמו של דבר איני יכול להסביר בנימוקים שכליים…

יבואו ויטענו: "שפיר. אך אם פולני אתה, למה כתבת 'אנו היהודים'?"
על כך אענה: "בגלל הדם".

– "משמע, גזענות?"

– "לא, כלל וכלל לא גזענות. להיפך. שני סוגי דם יש בעולם: זה הזורם בעורקים וזה הזורם מן העורקים החוצה. הסוג הראשון הוא עסיס הגוף, וחקירתו היא מעניינו של הפיזיולוג. מי שמחפש לדם זה תכונות נוספות מלבד הפיזיולוגיות, הופך, כפי שאנו רואים בעינינו, ערים לעיי חרבות, רוצח מיליוני בני אדם וסופו שיביא כליה על בני עמו. הדם השני הוא זה שמנהיג הפאשיזם הבינלאומי מוצץ מגופה של האנושות, כדי להוכיח את עליונות דמו על דמי, את עליונות דמו על דם מיליוני בני אדם מעונים"…

דם היהודים (ולא "הדם היהודי") זורם שוטף בנחלים עמוקים, רחבים; הפלגים שהשחירו משתפכים יחד לנהר רוגש, חומר, שוצף, ובירדן חדש זה טובל אני את גופי טבילה קדושה, רותחת, בדם אחי היהודים המעונים…

אנחנו השלוימים, הסרולים, המושקים, המזוהמים, המדיפים ריח שום, המושפלים בכינויי גנאי למכביר, הוכחנו שאין אנו נופלים במאומה מן האכילסים, הריצ'ארדים בעלי לב הארי ומגיבורי חיל אחרים. במנהרות ובבונקרים של וארשה, בצינורות הביוב המסריחים, עוררנו פליאה אצל שכנינו – העכברושים. בהגיחנו בנשק ביד על המתרסים, תחת אש אווירונים אשר הפציצו את בתינו הדלים – היינו אנחנו צבא החופש והתהילה. "יוינה, מה מעשיך כאן? האינך בחזית?" תנוח דעתכם, פאנים נכבדים, הוא היה בחזית ואף נפל קורבן למען ארץ פולין…