לאחרונה התנהל באירגוננו דיון מקיף בשאלות פוליטיות אקטואליות, על רקע ההתרחשויות וההתפתחויות בארץ ובאזור. אך טבעי הדבר כי בדיון פוליטי-אקטואלי משתזרות גם שאלות "מקומיות" (כמו ההשלכות של יום האדמה על העבודה המהפכנית בתוך ישראל), גם שאלות "אזוריות" (כמו השפעת המלחמה בלבנון והפלישה הסורית על התנועה הפלסטינית, על התנועה הלאומית הערבית כולה ועל הכוחות המהפכניים בעולם הערבי) וגם שאלות "עולמיות" (כמו אופי השינויים הכלכליים-חברתיים שבפניהם ניצב אזורנו).
שאלות אלה אינן נחלת אירגוננו בלבד; לכן נעשה כמיטב יכולתנו, במסגרת האמצעים המוגבלים העומדים לרשותנו, לתת פומבי לדעות הרווחות אצלנו, לוויכוחים המתנהלים במסגרתנו וכמובן, לעמדות ולהחלטות שלנו.
*
בעקרונות היסוד שלנו נאמר, בין השאר, כי:
"12. פתרון הבעיות הלאומיות והחברתיות של האזור (ובכלל זה הבעיה הפלסטינית והסכסוך הישראלי-ערבי) יכול לבוא רק במהפכה סוציאליסטית של האזור, אשר תפיל את כל המשטרים הקיימים בו ותקים תחתם איחוד מדיני של האזור, בשלטון העובדים… כחלק מן המאבק למען מהפכה זאת, מנהל "מצפן" מאבק למען הפלת המשטר הציוני וביטול כל המוסדות, החוקים, התקנות והנוהגים שעליהם הוא מתבסס."
זהו מעט המכיל את המרובה, שעליו התבסס הדיון. בתום הדיון התקבלה החלטה, שאושרה ברוב גדול, הקובעת כי ‒
"עלינו לפעול כבר עתה למען הקמתה וגיבושה של חזית דמוקרטית של ערבום ויהודים, שתהיה פתוחה ליחידים, לאירגונים ולמפלגות, ואשר במרכז מצעה יעמדו הסעיפים הנוגעים לביטול כל המוסדות, החוקים, התקנות והנוהגים שעליהם מתבסס המשטר הציוני. אנו נשאף לחופש ביטוי מלא של כל מרכיבי החזית".
העובדה כי מיעוט קטן התנגד לקו-פעולה זה, אין משמעה שעלינו להסתיר את הבדלי ההשקפות ואת חילוקי הדעות, בשאלה זו כבאחרות. אנו מפרסמים בחוברת זו מאמרים שונים, חתומים על-ידי כותביהם, בבחינת "גילוי סודות מן החדר". שכן אנו גורסים, כי אל להם למהפכנים להסתיר מפני ההמונים את הוויכוחים המתנהלים בקירבם, ואת השיקולים שהניעו אותם לנקוט עמדה מסוימת. וזאת לא רק כאשר מדובר בשאלות תיאורטיות, אלא גם כאשר מדובר בשאלות פוליטיות. "לזרא היא לקומוניסטים להעלים את השקפותיהם וכוונותיהם", כמאמר המניפסט של מארכס ואנגלס.
החלטת האירגון התקבלה בחודש אוגוסט 1976. המאמרים המופיעים בחוברת נכתבו סמוך לתאריך זה.
המערכת
המאמר הראשון: כן להשתתפות בחזית דמוקרטית ‒ אהוד עין-גיל