במאמרו "ציונות, דיכוי לאומי וגזענות" ("מצפן" 76) עושה מ. מחובר הבחנה מעניינת ומועילה בין אפליה קבוצתית לבין אפליה אישית על סמך מוצא.

‏ככל אדם נאור הוא מתנגד לשתיהן.

כסוציאליסט מהפכן הוא מתנגד גם למיסוד הלאומיות במערכת פוליטית. אולם גישתו לבעיה הלאומית מבוססת על עקרון "זכות האומות להגדרה עצמית עד להיפרדות".

‏בשם איזה עיקרון ניתן להתנגד למיסוד הלאומיות במערכת הפוליטית תוך הסתמכות על "זכות האומות להגדרה עצמית עד להיפרדות"?

‏התשובה המקובלת היא: לגבי סוציאליסט מהפכן מבטא עקרון "זכות האומות" אך ורק התנגדות לכפייה לאומית. בהיעדר כפייה כזאת נאבק המהפכן נגד מיסוד הלאומיות במערכת פוליטית.

‏תשובה זו, שאף אני גרסתי בעבר, לוקה בחסר משום שהבעיה הלאומית – במישור הפוליטי – אינה רק בעיית הדיכוי הלאומי, אלא היא גם בעיית הקיום הלאומי. כלומר, היא גם בעיית הקשר שבין הלאומיות לבין המערכת הפוליטית.

‏עקרון "זכות האומות להגדרה עצמית עד להיפרדות" עונה על שני צידי הבעיה. הוא מבטא הן התנגדות עקרונית לכפייה לאומית, והן הסכמה עקרונית למיסוד הלאומיות במערכת הפוליטית.

‏ברור כי רוב השמאל המהפכני – כולל מ. מחובר – מתנגד למיסוד הלאומיות במערכת הפוליטית. לכן נאלצים המהפכנים, המקבלים את עקרון "זכות האומות להגדרה עצמית", להוסיף מייד שתמיכתם בעיקרון מתייחסת אך ורק לצד האחד – צד ההתנגדות לכפייה לאומית; אך אין היא מתייחסת לצד השני – צד ההסכמה למיסוד הלאומיות במערכת פוליטית. הפרדה זו בין שני האספקטים של העיקרון איננה טבועה בעיקרון עצמו. מכאן הצורך בפירוש נוסף.

‏אולם, בזה לא תמו הקשיים הנובעים מהסתמכות על עיקרון זה. השמאל המהפכני, ברובו הגדול, מבהיר כי בהיעדר כפייה לאומית הוא ייאבק נגד מימוש "הזכות להגדרה עצמית" במדינה לאומית.

‏השאלה היא – בשם איזה עיקרון חיובי יתנהל מאבק זה?

לשמאל המהפכני יש עיקרון עליו מתבסס המאבק נגד כפייה לאומית, אך אין לו עיקרון לפתרון בעיית הקיום הלאומי במישור המדיני?

‏אפשר כמובן להניח שהבעיה הלאומית תיעלם, אך כל עוד היא קיימת יש להציע פתרון כלשהו לשני צדדיה.

‏מהו הפתרון הסוציאליסטי לבעיית הקיום הלאומי במישור הפוליטי?

‏על איזה עיקרון מבוסס פתרון זה?

ההתנגדות למיסוד הלאומיות במערכת הפוליטית חייבת להתבסס על עיקרון המתייחס לבעיית הקשר שבין הלאומיות לבין מערכת הפוליטית.

‏"הפרדת הלאומיות מהמערכת הפוליטית" הוא עיקרון כזה.

[במת ויכוח: מאמר נוסף על הזכות להגדרה עצמית בגיליון מס' 77]