כותרת ב"ידיעות אחרונות", 16.3.1976:
"פועלים מן השטחים ננעלים בלילות כדי למנוע שוטטות"
"האסון שארע שלשום, בו נשרפו חיים שלושה פועלים שעבדו במפעל לייצור מזרנים בתל אביב, חשף התופעה של 'בתי-מלון' בתנאי כלא במקומות העבודה"
* * *
יתכן ש–
- …אחד מתוך שלושה הפועלים הפלסטינים שנשרפו חיים במפעל הקטן לייצור מזרנים, בעת שריפה שפרצה בו בלילה, בהיותם כלואים בו ונעולים מבחוץ, נקרא עלי, (או יוסוף, או אחמד).
- …הוא נולד בכפר אבו-כביר, שחלקו עומד עדיין על תילו, מוקף על ידי הרחובות הרצל וקיבוץ גלויות, (או בכפר סלאמה – הנקרא היום כפר שלם, או בסומייל – שעל שטחו הוקמו בנייני הוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב, או בשייח' מוניס – כיום אוניברסיטת תל אביב).
- …בשנת 1946, בהיותו בן 18, נתקבל לעבודה כפקיד דואר בממשלת המנדט, (או כפועל בניין אצל קבלן יהודי בתל אביב, או כעוזר לרוקח בבית-מרקחת ביפו).
- …בשנת 1948, כשנה וחצי לאחר שהתחתן וכחודשיים לאחר שנולד בנו בכורו, נמלט עם בני משפחתו למג'דל (כיום מגדל אשקלון) כשמעט חפצים בידיהם, בתקווה לחזור לביתו לאחר שוך הקרבות, (או שגורש עם בני משפחתו ימים ספורים לאחר שאזור מגוריו נכבש על ידי כוח ישראלי).
- …כאשר נכבשה מג'דל על ידי הצבא הישראלי הוא המשיך להתגורר בה יותר משנה, עד אוגוסט 1950, ואז גורש לעבר קווי שביתת הנשק ברצועת עזה, (או שנמלט מיד, שוב – בתקווה לחזור לביתו לאחר שוך הקרבות).
- …מאז הוא מתגורר במחנה הפליטים בג'בליה, (או בשאטי, או בעיר עזה עצמה).
- …ב-1956, כאשר נכבש מחנה הפליטים שלו על ידי הצבא הישראלי, יחד עם כל הרצועה, הוא הפסיד את מקום עבודתו במחנות הצבא המצרי, (או שהמשיך לעבוד כפועל ניקיון בעיר עזה).
- ….לאחר מלחמת יוני 1967, כאשר הכיבוש הישראלי השני התבסס, הוא יצא לחפש עבודה מעבר לקו הירוק, בתחומי מדינת ישראל, כדי להשתכר יותר לפרנסת משפחתו מרובת הילדים, (או שהמשיך בעבודתו ברצועה).
- …לאחר שמצא עבודה באזור תל אביב, בדיוק במקום שבו שכן בעבר כפר הולדתו, הסכים להישאר כל ימות השבוע בתל אביב, כדי לחסוך את הוצאות הנסיעה ולהרוויח עוד כמה שעות שינה, (או שנאלץ, בלחץ בעל הבית הישראלי, שתבע ממנו עבודה של שעות נוספות, להישאר ללון במפעל, באולם קטן ודחוס, הנעול מבחוץ).
- …כאשר פרצה השריפה הוא נחנק מיד (או שהספיק להלום בדלת, לקרוא לעזרה, לנסות – לשווא – לפרוץ אותה, כשהוא מהמהם קללות בפה סגור וכורע למוות אפוף להבות).
* * *
יתכן שהפרטים שצוירו כאן אינם מתאימים בדיוק לסיפור חייו של מישהו מבין שלושה הפועלים הפלסטינים שנשרפו חיים. זאת לא נוכל לדעת עתה, שכן פרטים עליהם לא נמסרו. תמונותיהם לא התפרסמו. בני משפחותיהם, מכריהם וחבריהם לא רואיינו. יד לזיכרם לא נבנתה, ואפילו למעלת קדושים לא הגיעו.
הם חיו כאלמונים ומתו כאלמונים. .
סתם פועלים פלסטינים.
אלא שכמוהם ישנם מאות, ואלפים, ומאות-אלפים, אשר גורשו מבתיהם ונושלו מאדמתם וגלו ממולדתם. והם נתונים בעול כפול: עול הניצול המעמדי – כפועלים; ועול הדיכוי הלאומי – כפלסטינים.
הבה ניאבק למען שבירת העול הזה.
