הקדמה
מטרתו של ספר זה היא, בראש ובראשונה, להציג בפני הקורא "פרשיה נעלמה" מקורות המהפכה הרוסית: תולדותיה של התנועה האנארכיסטית האוקראינית, ה"מאכנובשצ'ינה" המהפכנית. כתנועה שהובסה וירדה מעל במת ההיסטוריה לא זכתה ה"מאכנובשצ'ינה" לתשומת-הלב שהגיעה לה מצד היסטוריונים רבים. בברית-המועצות נכתבו בשנות ה-20 מספר מחקרים אפולוגטיים, שמטרתם היתה להצדיק את יחס הבולשביקים למהפכה האוקראינית. עם התבססות הסטאליניזם במפלגה הקומוניסטית של ברית-המועצות נפסק גם הדיון ההיסטורי והפוליטי בפרק זה של ההיסטוריה הסובייטית.
עיקרו של הספר הוא תרגום הפרק "מאכנו", מתוך ספרו של דייויד פוטמן "מלחמת האזרחים ברוסיה". פוטמן הוא היסטוריון אמריקאי, שפירסם את ספרו בשנת 1962. העדפתי להביא תיאור של היסטוריון בורגני משום שיתר המקורות נמצאים בעיקרם בספרות האנארכיסטית, ובתור שכאלה יהיו חשודים בוודאי על הקוראים בחוסר "אובייקטיביות". גישתו של פוטמן אינה אובייקטיבית ‒ וזאת ניתן להבחין בקלות מהערותיו הביקורתיות בתוך התיאור ההיסטורי. ואף על פי כן ניתן ללמוד הרבה גם ממנו על אופייה האמיתי של התנועה המהפכנית באוקראינה.
הקדמתי לפרק זה שני קטעים קצרים. האחד ‒ המקום היחיד בו נזכר מאכנו בספר ההיסטוריה (הסטאליניסטית) הרשמית של המפלגה הקומוניסטית של ברית-המועצות; השני ‒ קטע מתוך האוטוביוגרפיה של הסופר הסובייטי קונסטנטין פאוסטובסקי, שספריו זכו לפופולריות רבה בברית-המועצות. שני קטעים אלה נועדו להבהיר את הגישה הסובייטית ל"מאכנובשצ'ינה".
להבנת הרקע של המהפכה האוקראינית הבאתי סיכום תמציתי של ההיסטוריה האוקראינית. עבור הקורא הישראלי, הרגיש ל"שאלה היהודית", מצאתי לנכון להביא קטע מתוך האנציקלופדיה העברית, הנותן מעט מן הרקע הלאומי והחברתי של האנטישמיות העממית באוקראינה.
התנועה האנארכיסטית כמעט ואיננה קיימת בימינו כתנועה. לפיכך טועים רבים בהבנתם את רעיונות האנארכיזם, ולרוב אין מי שיתקנם. כדי להציג את הדברים במקומם הוספתי שני מאמרים ‒ המאמר הפותח את הספר והמאמר הנועל אותו. הראשון עשוי לתת רקע למסורת התיאורטית של האנארכיזם, שממנה ינקו ראשי התנועה המהפכנית האוקראינית. השני מנסה לבחון תנועה זו, וגם חלק מהרעיונות האנארכיסטיים, מנקודת מבט של השמאל המהפכני במחצית השניה של המאה ה-20.
מאמרים אלה יכולים להתפרש ככתב סניגוריה מפורש על האנארכיזם. ובמידה מסוימת כאלה הם. האמת היא שרבים וגדולים ממני עסקו ביסודיות (ולעתים ביסודיות מוגזמת) בביקורת האנארכיזם ובהצגת רעיונותיו בצורה שלילית. וגם בספר זה, בחיבורו של פוטמן, משתמעת הביקורת ומשתמע הזלזול כלפי הרעיונות האנארכיסטיים. לכן ראיתי צורך להאיר דווקא את אותם זרמים באנארכיזם, אשר תרמו לתנועה הסוציאליסטית-המהפכנית אידיאות המלוות אותה כבר יותר ממאה שנים, ומהוות חלק בלתי נפרד מ"מחסן הנשק" הרעיוני שלה. ואם חטאתי בהדגשת החיוב שברעיונות אנארכיסטיים מסוימים על חשבון הדגשת השלילה שברעיונות אחרים, עשיתי זאת מתוך ידיעה שלא חסרים אנשים שיעשו את ההפך.
אהוד אנגל [עין-גיל]
1 במאי 1976
[הפרק הבא: גם אלה רעיונות אנארכיסטיים]
[הפרק הקודם: תוכן העניינים]