להלן נוסח מכתב שנשלח מטעמנו אל הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק"ח).
חברים,
מסע ההסתה, האיומים וההפחדות כנגד מפלגתכם, אשר הגיע לשיאו לאחר יום האדמה (30 במרץ 1976), מחייב כל דמוקראט, ולא כל שכן סוציאליסט, להתייצב להגנתכם: כנגד כל נסיון מצד השלטונות להוציא את מפלגתכם אל מחוץ לחוק, או להתנכל לה בצורה אחרת.
התגברות המאבק של בני העם הערבי הפלסטיני – באשר הם – לשחרורם, דוחפת את ראשי השלטון ואת תומכיהם בקואליציה ובאופוזיציה לחפש "תרופות פלא"; בין השאר באמצעות רדיפתם ודיכויים ביד חזקה של כל הקבוצות והאירגונים הפוליטיים התומכים במאבק זה.
כיום, יותר מאשר בעבר, ברור לכל כי הציונות נמצאת בניגוד בלתי-מתפשר עם זכויותיהם האנושיות והלאומיות של בני העם הערבי הפלסטיני. לכן, ככל שגוברת התנגדותם של הפלסטינים לדיכויים ולנישולם, כך גוברת עצבנותם של המדכאים והמנשלים ומתחזקת נטייתם לצעדי טירוף.
בהתייצבנו להגנת מפלגתכם תורמים אנו – אירגון סוציאליסטי-מהפכני קטן, המלכד בשורותיו יהודים וערבים – את תרומתנו לא רק להגנה על המפלגה הקומוניסטית הישראלית (עימה יש לנו חילוקי דעות עמוקים) אלא גם למאבק נגד הכיבוש, הדיכוי והנישול של בני העם הערבי הפלסטיני.
ההשתתפות במאבק זה היא חובתם של כל הכוחות המהפכניים, הנאבקים למען נצחון הסוציאליזם באזורנו, כשם שהיא חובתם של כל הנאבקים למען השלום וההכרה ההדדית בזכויות האנושיות והלאומיות של בני שני העמים החיים בארץ זו.
אנו מוכנים לפעול עימכם ועם אחרים ברוח הדברים הנ"ל ומצפים לשמוע את תגובתכם, הצעותיכם והערותיכם.
בברכה,
מרכז האירגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן")31 במרץ 1976
צד א' של דף משוכפל שצורף לגיליון מס' 76: יום האדמה 1976
