פול רובסון - ג. ולדימיר (ולדימיר גולדקורן)

10 במרץ 1976

in גיליון-76: מרץ 1976, מאמרים

‏המוני אנשים ליוו את פול רובסון בדרכו האחרונה, למקום קבורתו בהארלם, רובע של ניו-יורק אשר הפך לסמל של עוני, ולסמל של מאבק נגד העוני והאפליה הגזעית בארץ העשירה ביותר בעולם: ארצות-הברית. פול רובסון, הזמר המפורסם, הפך לסמל גורלם ומאבקם של שחורים רבים בארצות-הברית. הוא נולד לפני 77 שנים, בן לעבד שברח מדרום-קארוליינה. כל חייו נאבק כדי להיות אדם שווה בחברה של אנשים שווים. על גופו נשא את סבלם של השחורים באמריקה, ונתן דוגמא אישית למאבק בגורמים החברתיים שהביאו לסבל זה.

‏נשקו העיקרי היה קולו הערב. הוא התבלט בשירי העבדים, אותם שר במסגרת המערכה הפוליטית שלו, במסגרת מאבקו למען עולם בו אין עבדים ואין אדונים, בו אין גזענות ואין פאשיזם.

‏פול רובסון נאבק נגד כל צורה של אפליה גזעית. הוא לא ראה במאבקם של השחורים באמריקה למען שוויון חברתי מאבק נפרד ממאבקי שאר המדוכאים והמנוצלים בעולם. הוא נודע במאבקו נגד האנטישמיות, אותו ראה כחלק מהמאבק נגד הגזענות בכלל. את שותפות הגורל של כל הנלחמים בפאשיזם, בגזענות ובברבריות ביטא בכך, שלצד שירי העבדים השחורים שר גם את שיר מורדי גטו ורשה.

‏ההכרה בשותפות גורלם של כל המדוכאים והמנוצלים, ובשותפות מאבקם למען חברה אנושית משוחררת מחרפת הגזענות והפאשיזם, מביאה אותו ב-1942 למעורבות פוליטית פעילה. בתקופה ההיא היו אלה הקומוניסטים וברית-המועצות אשר ניהלו את המאבק העקבי ביותר נגד הנאציזם. מפלגות קומוניסטיות התייצבו אז בראש תנועות ההתנגדות בארצות רבות, כמו בצרפת, יוגוסלביה, איטליה, ועוד. ברית-המועצות ניהלה מלחמת-חורמה בפאשיזם, והיתה כוח אנטי-פאשיסטי עקבי. פול רובסון קשר את מאבקו במאבקה של התנועה הקומוניסטית.

‏את מחיר התקשרותו לקומוניזם שילם בתקופת ציד המכשפות של מקארתי. הוא הואשם ב-1947 בהשתייכות למפלגה קומוניסטית, ודרכונו האמריקאי נשלל ממנו למשך עשר שנים. הוא הכריז אז כי מטרתו היא מאבק בפאשיזם.

‏ב-1959 ביקר בברית-המועצות, והאשליות שטיפח לגביה התנפצו, כמו שהתנפצו אשליותיהם של רבים מבני אותו דור, אשר שמו את מבטחם במדינה הסובייטית. מעניין להזכיר שאחד הגורמים להתנפצות אשליותיו היה דווקא גילוי של גזענות. היה זה באסיפה לציון יום הולדתו ה-100 של שלום עליכם. פול רובסון שר שירים באידיש. להפתעתו הרבה גרם בכך למבוכה בקרב מארגני אותה אסיפה.

‏פול רובסון לא היה פעיל בשנותיו האחרונות, אך במותו הלך אדם, אשר לאידיאלים שלו ולדוגמא האישית שלו יש חשיבות לא רק לגבי החברה האמריקאית, אלא גם לגבי החברה האנושית כולה, והחברה הישראלית בכלל זה. אדם אשר יכול לשמש דוגמא למאבק נגד כל אפליה גזעית: בחייו ובפועלו הוכיח פול רובסון כי המאבק נגד הגזענות הוא אפשרי והכרחי, לא בדרך של חיפוש פתרונות פרטיקולריים "לחברה שלי", אלא בדרך של סולידאריות של כל המדוכאים נגד מדכאיהם, בדרך של הפצת התודעה האומרת: לגזענות אפשר להתנגד רק על-ידי המאבק למען שינוי פני החברה, בה היא נולדת; כלומר, על-ידי המאבק למען חברה סוציאליסטית. את המאבק הזה חייבים לנהל כל המנוצלים והמדוכאים. רק מאבק כזה הוא ערובה לטיהורה של החברה האנושית מזוהמת הגזענות.

הפוסט הקודם:

הפוסט הבא: