מי שמחפש דוגמא להתארגנות ולפעילות משותפת של חזית שמאלית רחבה – ללא החרמות – ימצא את מבוקשו בקבוצת "דו-קיום" מאוניברסיטת חיפה. הקבוצה התארגנה לפני יותר מחצי שנה, ומשתתפים בפעולותיה סטודנטים יהודים וערבים, ציונים-שמאליים לצד סוציאליסטים אנטי-ציוניים. הקבוצה אף נתמכת על-ידי מספר מרצים. מטרות הקבוצה הן: קירוב עמדות בין סטודנטים יהודים וערבים בדרך של אירגון דיונים פוליטיים על נושא הסכסוך הישראלי-ערבי ונושאים אחרים, וקידום פעילות שמאלית בקמפוס החיפאי.

‏בניסיון להוות משקל-נגד לאגודת הסטודנטים שבשליטת "הליכוד" ולביטאונה – "בונה פידה" – הוציאה קבוצת "דו-קיום" ביטאון משלה בשם "עקב אכילס", תוך התגברות על בעיות מימון בפעולת התרמה מקיפה.

‏פעילות הקבוצה עוררה התנגדות בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה. עצרת בהשתתפותו של ישראל שחק פוצצה; אגודת-הסטודנטים ניסתה להפריע להקרנתו של הסרט "להיות עם חופשי" (ראו כתבה בגיליון זה). כך מצאה את עצמה הקבוצה במצב שבו נמצא חופש הביטוי במוקד מאבקה. הדרישות לקבלת חדרים לפעילויות שונות נדחות לא אחת.

‏מאז תחילת שנת הלימודים נדרש מאמץ רציני כדי לעמוד בקצב ההתרחשויות בקמפוס ובמיוחד – כדי ליזום פעילות. אגודת הסטודנטים ניסתה לכפות על ההנהלה קו של "טיהור" האוניברסיטה מ"אויבי המדינה" כמו ערבים ושמאלנים. ניסיון זה התבטא בדרישה לכפות את השפה העברית כשפת ההוראה בחוג לערבית (!), וכן בהעלאתו מחדש של רעיון "שנת-שירות-לאומי-חובה" לסטודנטים אשר לא שירתו בצבא, צעד המכוון בעיקר להגבלת כניסתם של ערבים לאוניברסיטה. לקידום מטרותיה אלה ניסתה האגודה לרכוב על גל פופולרי בפותחה במאבק על נושאים לימודיים כביכול. ב-5 בנובמבר 1975 חילקה קבוצת "דו-קיום" כרוז המפרט את כוונותיה האמיתיות של אגודת הסטודנטים.

‏בעקבות ההפרעות בעת הקרנת הסרט, לאחר הסתת כלי התקשורת ופעילות המשטרה נגד "החשודים" בהקרנתו, חילקה "דו-קיום" כרוז, שבו נכתב בין השאר:

‏"דרישתו של נציג הוועד (של אגודת הסטודנטים) למנוע את הקרנת הסרט, ופנייתו לדיקאן להזמין משטרה, חושפות פעם נוספת את פרצופה של אגודת הסטודנטים. בעיני ועד זה לא חשוב אם 'דו-קיום' מארגן סרט או דיון, לא חשוב אם הנושא הוא פוליטי-כללי או פנים-אוניברסיטאי, מה שחשוב הוא ש'דו-קיום' הוא גוף, שבו מוצאים יהודים וערבים שפה משותפת ונושאים משותפים למאבק. מה שמפחיד עסקנים לאומנים אלה יותר מכל הוא שלפניהם מתגבש גרעין המנתץ, בעצם קיומו ופעילותו, את השקפותיהם...

‏"אנו עומדים על זכותה של כל קבוצה להשמיע את קולה באוניברסיטה, גם אם אינו משתלב במקהלה הרשמית. רק תוך דיון חופשי בפתרון בעיות האיזור, שבו יש מקום לכל עמדה, החל מעמדה ציונית קלאסית וכלה בעמדה אנטי-ציונית חריפה, ניתן להבטיח אופי דמוקרטי לאוניברסיטה.

‏"הניסיונות החוזרים ונשנים מצד גופים רשמיים לבלום כל ניסיון להביע עמדות המנוגדות לעמדות הרשמיות של השלטון מוכיחים שוב ושוב את מסקנת הסרט: עם המדכא עם אחר אינו יכול להיות חופשי".

‏נראה כי הפעילות הנמרצת של חברי הקבוצה והלחץ המופעל עליהם נותנים את אותותיהם – מספר קטן של חברים פרשו מכל פעילות ולאחרונה פסקה הפעילות במסגרת הקבוצה. אולם, יש עדיין נושאים חשובים רבים שעומדים על הפרק, ומארגני הקבוצה מנסים לפתוח שוב בפעילות לקראת תחילת הסמסטר (חידוש הוצאת הביטאון וחידוש הפגישות הקבועות). נקווה ש"דו-קיום" ימשיך בפעילותו על אף כל הקשיים, וימשיך להוות דוגמא חיה של דו-קיום תוך כדי מאבק משותף של יהודים וערבים למען עתיד משותף לשני העמים.