כאשר המדיניות הישראלית פושטת רגל בעולם, גובר הרוגז בארץ.
כאשר מתעוררים "קשיים" אפילו עם בעלי הברית היחידים – האמריקאים – גובר התיסכול.
על מי פורקים את הרוגז? על מי מוציאים את הכעס?
על המתנגדים למדיניות זו ובפרט על הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות.
על מה יצא הקצף הפעם? הסטודנטים הערבים מסרבים לשמור.
ההסתה נגד הסטודנטים הערבים היא בזויה. היא מזכירה את העלילות המבחילות ביותר שהופצו נגד יהודים: "הם מנצלים את הבנות שלנו", "הם מסתובבים עם סכינים!"
הסירוב לשמור לא נולד בחלל ריק. הוא נולד על רקע הסכסוך המתמשך בין ישראל לעולם הערבי ובין ישראל לפלסטינים במיוחד. הסטודנטים הערבים הם בני עם שחלקו הגדול חי כפליטים, שזכותם לשוב לארצם נשללת מהם. הם בני עם שזכויותיו האנושיות והלאומיות מוכחשות על ידי ישראל. והרי מרבית המסיתים נגד הסטודנטים הערבים עדיין טוענים ש"אין בכלל עם ערבי-פלסטיני".
זאת ועוד –
בישראל עצמה, בתחומי הקו הירוק, מופלים הערבים לרעה. דוגמא אחת: בעצם הימים האלה מפקיעים אדמות של ערבים, כדי להעבירן ליהודים. כלום נהנים הערבים מן הזכות לגור בכרמיאל, שנבנתה על אדמותיהם? לא ולא! ואפשר להרבות בדוגמאות כאלה ואחרות.
דבר אחד ברור: טבעה של מדיניות כזו – שהיא מביאה להתנגדות. טבעם של כיבוש ודיכוי – שהם מולידים מרי. טבעם של טרור, גירוש תושבים, פיצוץ בתים, מעצרים מינהליים, הפצצות בלבנון וכו' – שהם מולידים טרור נגדי.
ייאמר בפירוש: ההתנגדות הפלסטינית היא תגובה למדיניות הממשלה!
הניסיון לכפות על הסטודנטים הערבים לשמור, כמו הדיבורים על הגברת ערנות הציבור והגברת ההתנדבות למשמר האזרחי, מטרתם לטשטש עובדה יסודית זו. מטרתם לצמצם את הבעיה הכוללת של הסכסוך ויסודותיו, לבעיה הטכנית של יתר ערנות, יתר התנדבות. מטרתם להביא את הציבור למעורבות פעילה בהגנה על מדיניות הממשלה.
האין זה אבסורד שהסטודנט הערבי, קורבנה הישיר של מדיניות הממשלה, ייקרא לקחת חלק בהגנה עליה? אפילו אלה הרוצים לכפות על הסטודנטים הערבים את חובת השמירה מבטאים בעצם דרישתם אפליה גסה ובולטת: ישמור הערבי בחברת יהודי, הראשון יחזיק פנס והשני יחזיק בנשק, כי על הראשון אי אפשר לסמוך ועל השני אפשר…
האפשרות של אדם או קבוצה ל"הגנה עצמית" היא זכות חשובה ביותר. אך היכן נשמע שצריך לכפות על אדם להגן על עצמו? האם תספק הממשלה נשק לערבים בארץ כדי שיוכלו להגן על עצמם מפני הפקעת אדמות, למשל?
לא ולא! הממשלה יודעת היטב שאם זקוקים הערבים בישראל להגנה, הרי זה בראש ובראשונה מפניה!
הסטודנטים הערבים בירושלים מסרבים לשמור.
הם מצהירים בגלוי כי השמירה הזו מנוגדת למצפונם.
הם רואים עצמם חלק בלתי נפרד מן העם הערבי הפלסטיני.
ולכן חובתו של כל אדם להגן עליהם – לכבד את מצפונם ואת זהותם העצמית!
האירגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן")
תא חיפה – ת.ד. 44513 חיפה 15 בדצמבר 1975