ב-21 בספטמבר פירסמה "ברית הפועלים" פנייה אל כל אירגוני השמאל, בקשר ליוסי בן-עקיבא, אשר הודה לדבריה, שלושה ימים קודם לכן, כי פעל במשך שש שנים כסוכן מלשין מטעם שירותי הביטחון בשורות אירגוני השמאל האנטי-ציוני.
זוהי הודאה חסרת תקדים, לפחות מאז שהוקם אירגוננו, בשלהי 1962. ופנייתה של "ברית הפועלים" (אירגון שהוקם בידי קבוצה שהתפלגה מאיתנו בספטמבר 1970), הינה לפחות תמוהה. שהרי את שליחותו המלוכלכת ביצע בן-עקיבא במשך שנים רבות באירגונים מהפכניים אנטי-ציוניים אחרים ורק בחודשים האחרונים הצטרף ל"ברית הפועלים". למה, אם כן, לא מצאה לנכון ברית זו לדווח על המידע המצוי בידיה לשאר האירגונים השמאליים, שנגדם פעל הסוכן המלשין?!
פנינו אל "ברית הפועלים" בשאלה זו, יחד עם נציגי אירגונים אחרים. קיבלנו תשובה יהירה, שמשמעה סירוב מוחלט להעמיד לרשותנו את כל המידע הקשור בפעולותיו של חברם. ועוד נאמר לנו, בטון מאיים, כי אם נסרב להתייצב לימין "ברית הפועלים", כדי להגן על בן-עקיבא, הרי שבכך נהפוך למשרתי הש"ב! לא פחות ולא יותר.
בסלנג הישראלי מצוי מזה שנים רבות ביטוי המתאר את הסוכנים המלשינים מן הסוג הזה: "שטינקר" – מילה אידישאית שפירושה: מסריח. על איזה בסיס, אם כן, נתבעים כולנו להתגייס לדרישתה של "ברית הפועלים"? על בסיס טיהורה שלה את בן-עקיבא? על יסוד החלטתה הבלעדית, הנסמכת על חומר סודי וחסוי המצוי בידיה, לטהרו? זאת לא נוכל לעשות.
על בסיס המצב אותו יצרה "ברית הפועלים" – לפיו נבצר מאיתנו לדעת "סודות מדינה" המצויים בידי שירותי הביטחון ובידי "ברית הפועלים" עצמה – פירסמנו ביחד עם שני אירגונים אחרים – הברית הקומוניסטית המהפכנית ("מאבק") והליגה הקומוניסטית המהפכנית (סקציה של האינטרנציונל ה-4) – את ההודעה הבאה, בעברית ובערבית:
על פרשת בן-עקיבא: סוכן או מהפכן?
ב-21 לספטמבר פירסמה מזכירות "ברית הפועלים" ("אבנגרד") פנייה אל כל אירגוני השמאל, לסייע בידה להגן על חברם יוסי בן-עקיבא – אדם שהודה כי שימש משך שש השנים האחרונות סוכן-מלשין מטעם שירותי הביטחון.
התפכחותו של סוכן ש"ב והחלטתו להינתק מהממונים עליו היא תופעה ידועה וברוכה, ובוודאי תתרחש גם בעתיד. אולם בגילוי הדעת שפירסמה קבוצה זו ישנן מספר נקודות תמוהות.
טיהורו האוטומטי של סוכן-מלשין והפיכתו לגיבור מהפכני, מבלי שניתן פומבי לממצאי ה"חקירה", הוא מעשה חסר תקדים. ה"חקירה" שנערכה מטעם מזכירות קבוצה זו וניסיונה למנוע מן הציבור מידע הידוע ממילא לשירותי הביטחון, גם הם חסרי תקדים.
והרי הגנה על בן-עקיבא, כפי שדורשת מזכירות "ברית הפועלים", וצימצום הנזק שנגרם לשמאל כולו מחייבים פירסום מלא ופומבי של כל המידע הידוע לש"ב, ולא הסתרתו. האם יש ל"ברית הפועלים" מידע המצוי בידי הש"ב שאין אנו רשאים לדעתו, או שאסור לציבור לדעת עליו? כיצד עולות בקנה אחד פעילות מהפכנית מחד והסתרת מידע על פעילות הש"ב מאידך? למה מסרבת "ברית הפועלים" להיענות לדרישתנו לתת פומבי ל"סודות המדינה" הנמצאים בידיה?
אמת – כל משטר מעוניין להחדיר את סוכניו לשורות האירגונים והכוחות הנאבקים נגדו, על מנת לדוג "מידע", לעורר חשדות, לבצע פרובוקציות, מעצרים ומאסרים וליצור דמורליזציה. אלא שהתערבות כזו של שירותי הביטחון מעולם לא יכלה למנוע – בחשבון אחרון – את ניצחונו של המאבק המהפכני. כי המאבק המהפכני אינו מתנהל באמצעות תככים, על ידי חבורות קושרים הנסגרים בחדרי חדרים, כי אם על ידי ההמונים הרחבים השואפים להשתחרר מעול הניצול והדיכוי.
יחד עם זאת אנו קובעים, כי הנזק שנגרם על ידי הסוכן בן-עקיבא הוא רב: יצירת דמורליזציה, הפצת חשדות, ליבוי סכסוכים בין האירגונים המהפכניים; ויותר מכך, זריעת אי-אמון בין מהפכנים יהודים וערבים.
לכן תובעים אנו מ"ברית הפועלים" לפרסם את כל סודות הש"ב הידועים לה, ולתת להם פומבי. רק בדרך זו יוכלו לצמצם את הנזק שגרם, להוכיח את כנותו של חברם ולתרום בכך למאבק נגד משטר הניצול והדיכוי.
29 בספטמבר 1975