דומה כי אין יותר צורך להרבות דברים כדי לשכנע פועלים כי ההסתדרות אינה נציגתם, כאיגוד מקצועי בעל נורמות כבמדינות התעשייתיות באירופה, באמריקה וביפאן.
ההסתדרות היא המימסד העיקרי של "המדינה בדרך", ומאז קום המדינה – משרד להפעלת מדיניות מפא"י (יותר מאוחר – מפלגת העבודה) בקרב ציבור הפועלים. בתור שכזו נקטה או נוקטת ההסתדרות מדיניות אנטי-פועלית בפירוש, ובמקרה הטוב מתפקדת היא כמתווך בין נציגויות העובדים לבין המעסיקים והממשלה.
המימסד ההסתדרותי בנוי, בצורה דומה לכנסת, על כוחן היחסי של מפלגות ההסתדרות, לפי תוצאות הבחירות לוועידות ההסתדרות. תהא הנציגות המפלגתית כזו או אחרת, יימצאו המוני הפועלים תמיד ללא נציגות במוסדות הביצועיים של ההסתדרות.
דבר זה אין לסבלו יותר במדינה בה קיים ציבור פועלים שכירים בן כמיליון אנשים. ציבור זה אסור לו להשלים יותר עם מצב בו עסקנים ממונים בידי מזכירויות של מפלגות הרחוקות מאוד מעניין הפועלים ינהלו את ענייני האיגוד המקצועי תוך סחיטת מסים בצורה מאסיבית מהמוני הפועלים, מבלי לשאול את פיהם מה ייעשה בכספם ובמוסדות המולבשים על גבם.
לפיכך, הגיע הזמן להקים תנועת פועלים ועובדים שכירים אשר תילחם למען שינוי פני ההסתדרות והפיכתה ממימסד אנטי-פועלי מנוון לתאגיד של איגודים מקצועיים ארציים ואגודות מקצועיות מקומיות. תאגיד האמור להעביר את כל הפונקציות של ביטוח בריאות (קופ"ח) למערכת ממלכתית כוללת, תוך ביטול "המס האחיד" והמרתו במס איגוד מקצועי וביטול הקשר הכפוי בין ההסתדרות לקופת חולים.
תנועה זו תילחם למען חברות בהסתדרות דרך חברות קונקרטית באיגוד מקצועי מסוים. בכל איגוד מקצועי ייערכו בחירות תקופתיות מחייבות. נבחרי ציבור ייבחרו לתקופות כהונה מוגבלות ולא יוכלו להיבחר לקדנציות רצופות אלא לאחר תקופות צינון שייקבעו בחוקת ההסתדרות. הוועד הפועל יורכב מנציגי האיגודים הארציים לפי גודל האיגודים. משכורות הנציגים הנבחרים תהיינה צמודות לשכר העובדים המיוצגים על ידם.
הוועד-הפועל הנ"ל יהא המוסמך לדון ולהחליט בענייני המדיניות המקצועית הארצית. באותה מתכונת יורכבו האגודות המקצועיות בערים, במושבות ובכפרים ומועצות הפועלים המקומיות. כאשר ייווצר ניגוד השקפות בין אסיפות עובדים במקומות עבודה לבין הנהלת איגוד או מועצת פועלים מקומית – יקוימו דיונים דמוקרטיים במועצת הפועלים, במועצות האיגוד הארצי והאגודה המקומית. לדיונים אלה יוזמנו חברי ועד או ועדי העובדים הנוגעים בדבר. אם תהליך הדיון הנ"ל לא יגרום לשכנוע והמחלוקת תעמוד בעינה, יוזמנו נציגי האיגוד והוועד הפועל לאסיפת העובדים, ישמיעו דברם וישמעו את דבר העובדים. לאחר זאת תיערך הצבעה (אם תידרש, חשאית). החלטת האסיפה היא אשר תקבע את גורל הנושא הנתון במחלוקת לגבי אותו מקום עבודה.
הוועד הפועל של תנועת האיגודים המקצועיים יקיים פדרציה עם התנועה הקואופרטיבית בעיר ובכפר, וזאת תוך שמירה על עצמאות מוחלטת של האיגודים המקצועיים בתחום המדיניות המקצועית (שכר, תנאים סוציאליים וכו'), ועצמאות דומה של התנועה הקואופרטיבית בענייניה המיוחדים.
החרושת והמסחר שבבעלות ההסתדרות יועברו לניהול משותף של נציגי העובדים בהם, אשר ייבחרו במחלקותיהם באורח דמוקרטי, ושל נציגי ציבור העובדים שאינם עובדים במקומות ההם, באמצעות באי-כוח האיגודים המקצועיים הארציים.
שרטוט התוכנית הנ"ל בא לענות על שני צרכים דחופים: א) לחולל תנועת איגודים מקצועיים של עובדים שכירים בישראל, שאינה קיימת עד עצם היום הזה, על אף מראית העין המטעה שיוצרת ההסתדרות הנוכחית; ב) להפוך את החרושת ההסתדרותית לתחנת ניסיונות להפעלת עקרון הניהול העצמי של עובדים במפעליהם.
אין להסתפק בדיבורים, אלא לעבור למעשים. כלומר, להקים את תנועת העובדים השכירים לשינוי פני ההסתדרות – תנועה איגוד-מקצועית על-מפלגתית, אשר תלך לבחירות לוועידת ההסתדרות הקרובה.