‏"לישראל יש עניין בקיומה של לבנון כמות שהיא, במתכונת הפוליטית ובמערכת הפנימית הקיימים בה..." אמר ראש-הממשלה בראיון בטלביזיה, ב-14 באוקטובר.

‏כעבור יומיים פירש אותו "הארץ" במאמר מערכת: "ראש הממשלה, בדברי האזהרה המדודים שלו, לא חידש אלא רק פעל לריענון הזיכרון של כל מי שאולי זקוק לכך. מדינת ישראל גורסת, מיסודו של דבר, את מערך הכוחות הממלכתיים כפי שהוא קיים באיזור זה עשרות שנים. כל ניסיון המכוון לזעזע את המערך הזה בהכרח יעורר את חשדנותה ויחריף את דאגותיה..."

‏ובכן, לא אנו אלא יצחק רבין עצמו קובע כי ישראל משמשת כוח משמר במזרח הערבי. ומחרה מחזיק אחריו העיתון ה"הגון" וה"מכובד", בהודיה גלויה: ‏ישראל היא שוטר האיזור!

‏עיתונים אירופאיים, כדוגמת ה"לה-מונד", בניגוד לעיתונים בישראל, חשפו לפני קוראיהם מעט מן הרקע החברתי-מעמדי של הקרבות בלבנון. והנה מתברר כי לא מלחמת דתות מתרחשת שם, אלא מלחמה בין עשירים לעניים, בין בעלי פריבילגיות לחסרי פריבילגיות, בין מנצלים למנוצלים. העובדה שמרבית הראשונים הם נוצרים, בעוד שמרבית השניים הם מוסלמים, היא ירושת העבר הנשמרת הודות למשטר הניצול השורר בלבנון.

‏על רקע זה מתנהלת בוודאי בחישה בענייניה ה"פנימיים" של לבנון: מצד מעצמות, מצד מדינות ומצד כוחות פוליטיים שונים; על רקע זה בולט שבעתיים אופיה הריאקציוני של המדיניות הישראלית!

‏הרבה ציונים מתמוגגים נוכח הקטל בלבנון, באומרם: "הנה הוכחה נוספת שאין יהודים וערבים יכולים לחיות ביחד... שהרי הערבים עצמם אינם יכולים לחיות יחדיו והם הורגים זה את זה בהתאם לחלוקה דתית..."

‏אם צודקים בעלי ההבלים האלה, אזי אין לנו לצפות אלא להתפוררות החברה האנושית. אירלנד הצפונית מוכיחה כי קתולים ופרוטסטנטים אינם יכולים לחיות בצוותא; ארצות-הברית מלמדת כי שחורים ולבנים אינם מסוגלים לשכון יחדיו; ספרד מלמדת כי באסקים וספרדים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת; ואפילו אשדוד מוכיחה כי ספרדים ואשכנזים דינם להיפרד.

‏הבל הבלים, שנועד לכסות על האופי האמיתי של הסכסוכים ה"דתיים", ה"גזעיים", ה"לאומיים" וה"עדתיים" האלה.

‏מסקנתנו שונה בתכלית: דווקא מיגור ירושת האימפריאליזם הבריטי יאפשר חיים משותפים של קתולים ופרוטסטנטים בצפון אירלנד! דווקא מאבק מהפכני לשינוי סדרי החברה הקפיטליסטיים בארצות-הברית יקרב שחורים ולבנים! דווקא ‏הניצחון על הפאשיזם הספרדי יאפשר חיים משותפים של באסקים וספרדים!

‏ומה שנכון בקנה-מידה עולמי נכון גם בישראל: מאבק נגד המשטר ומיגור ‏אופיו הנחלני והנצלני – זוהי הדרך לחיים משותפים, על בסיס של שוויון וכיבוד הזכויות האנושיות והלאומיות של יהודי ישראל ושל ערביי פלסטין, וממילא חיסול האפליה שבין ספרדים לאשכנזים.

מערכת "מצפן"