עסקני צמרת ההסתדרות נבהלו מתקיפותם של פועלי נמל אשדוד. ברגע שהוקרא גזר הדין של [יו"ר ועד העובדים, יהושע] פרץ, חיל ורעדה אחזו בהם. ובצדק.
בדרך כלל הם נבהלים מדברים פחותים מכך. כאשר פועלים זוקפים את קומתם – הם נבהלים. כאשר פועלים פותחים את הפה – הם נבהלים. כאשר פועלים קופצים את ידיהם לאגרוף – הם נבהלים. וכאשר פועלים יוצאים לרחוב… או-אז הם רועדים.
לכן מיהרו לתת תמיכה כספית להגנתו של יהושע פרץ.
ואז הובא הנושא לדיון בבית-המשפט: האם רשאית ההסתדרות או שאינה רשאית לתמוך כספית בהגנתו של פועל?
ובכן, אילו היתה ההסתדרות נציגתם הנאמנה של הפועלים, היתה יוצאת למאבק עוד בטרם שניתן פסק-הדין. היא היתה לוחמת בעצם הניסיון להעמיד לדין פועל נאבק. שכן נציגות אמיתית של פועלים לא היתה מתלבטת בשאלה אם רשאים פועלים לסגור את שערי המפעל בו הם עובדים.
רשאים. ועוד איך רשאים!
ולאחר מכן, לא היתה באה כלל להתדיין בפני בית-משפט בשאלה של הגנת פועלים.
איך אומר זאת זאב שטרנהל, מרצה באוניברסיטה בירושלים, במאמר ב"הארץ"? נקרא נא את דבריו (13 באוקטובר): "כי הרי בית המשפט איננו פועל בחלל ריק ואילו תולדות תנועות הפועלים בעולם המערבי הינן מהרבה בחינות תולדות מאבקיהן נגד בתי המשפט… להתקומם נגד גזרי-דין של בתי המשפט הינו עדיין מעשה של יום-יום בכל ארץ אירופאית. זהו עדיין לחם-חוקה של כל תנועת פועלים. רק לפני שנה התנהל ויכוח דומה באנגליה, כאשר סירב אחד מגדולי האיגודים המקצועיים לשלם קנס כבד אשר הוטל עליו בידי בית-דין ומנהיגיו הודיעו כי אינם מכירים בסמכותו של בית-הדין ואף לא בלגיטימיות של החוק על פיו הוקם…"
אך ההסתדרות אינה נציגת הפועלים. זאת יודעים הבוסים של ההסתדרות וזאת יודעים הפועלים עצמם.
צייר קריקטורות אחד בשם מייק, פירסם ציור שנועד להסית נגד פועלי אשדוד. ראו את ציורו בעמוד זה, מצולם מתוך "ידיעות אחרונות", 8 באוקטובר. הוא בא לקלל ונמצא מברך. שכן הפועלים מסוגלים להרים לא רק שופט בודד אחד. הם מסוגלים להרים מערכת משפטית שלמה. ומפלגות. ופרלמנט. וממשלה. ומדינה.
הם מסוגלים להרים עולם מלא.
מערכת "מצפן"