עסקני צמרת ההסתדרות נבהלו מתקיפותם של פועלי נמל אשדוד. ברגע שהוקרא גזר הדין של [יו"ר ועד העובדים, יהושע] פרץ, חיל ורעדה אחזו בהם. ובצדק.

‏בדרך כלל הם נבהלים מדברים פחותים מכך. כאשר פועלים זוקפים את קומתם – הם נבהלים. כאשר פועלים פותחים את הפה – הם נבהלים. כאשר פועלים קופצים את ידיהם לאגרוף – הם נבהלים. וכאשר פועלים יוצאים לרחוב... או-אז הם רועדים.

‏לכן מיהרו לתת תמיכה כספית להגנתו של יהושע פרץ.

‏ואז הובא הנושא לדיון בבית-המשפט: האם רשאית ההסתדרות או שאינה רשאית לתמוך כספית בהגנתו של פועל?

‏ובכן, אילו היתה ההסתדרות נציגתם הנאמנה של הפועלים, היתה יוצאת למאבק עוד בטרם שניתן פסק-הדין. היא היתה לוחמת בעצם הניסיון להעמיד לדין פועל נאבק. שכן נציגות אמיתית של פועלים לא היתה מתלבטת בשאלה אם רשאים פועלים לסגור את שערי המפעל בו הם עובדים.

‏רשאים. ועוד איך רשאים!

‏ולאחר מכן, לא היתה באה כלל להתדיין בפני בית-משפט בשאלה של הגנת פועלים.

‏איך אומר זאת זאב שטרנהל, מרצה באוניברסיטה בירושלים, במאמר ב"הארץ"? נקרא נא את דבריו (13 באוקטובר): "כי הרי בית המשפט איננו פועל בחלל ריק ואילו תולדות תנועות הפועלים בעולם המערבי הינן מהרבה בחינות תולדות מאבקיהן נגד בתי המשפט... להתקומם נגד גזרי-דין של בתי המשפט הינו עדיין מעשה של יום-יום בכל ארץ אירופאית. זהו עדיין לחם-חוקה של כל תנועת פועלים. רק לפני שנה התנהל ויכוח דומה באנגליה, כאשר סירב אחד מגדולי האיגודים המקצועיים לשלם קנס כבד אשר הוטל עליו בידי בית-דין ומנהיגיו הודיעו כי אינם מכירים בסמכותו של בית-הדין ואף לא בלגיטימיות של החוק על פיו הוקם..."

‏אך ההסתדרות אינה נציגת הפועלים. זאת יודעים הבוסים של ההסתדרות ‏וזאת יודעים הפועלים עצמם.


צייר קריקטורות אחד בשם מייק, פירסם ציור שנועד להסית נגד פועלי אשדוד. ראו את ציורו בעמוד זה, מצולם מתוך "ידיעות אחרונות", 8 באוקטובר. הוא בא לקלל ונמצא מברך. שכן הפועלים מסוגלים להרים לא רק שופט בודד אחד. הם מסוגלים להרים מערכת משפטית שלמה. ומפלגות. ופרלמנט. וממשלה. ומדינה.

‏הם מסוגלים להרים עולם מלא.

מערכת "מצפן"