המאבק המהפכני בפורטוגל: הקשת הפוליטית

25 באפריל 1974 – לאחר 47 שנות פאשיזם (מ-1926) מפיל הצבא את המשטר.

MFA – תנועת הכוחות המזוינים. קבוצה חשאית של קצינים, שהכינו את ההפיכה. לאחר ה-25 באפריל ­נותרה קבוצה סגורה של קצינים (כת קצינים), ללא ייצוג דמוקראטי של הצבא, על חלקיו השונים. היתה מגמה לדמוקראטיזציה של תנועת הכוחות המזוינים – ­הצי מיוצג על-ידי חיילים, סמלים וקצינים שנבחרו בבחירות דמוקראטיות. הצבא וחיל האוויר – לא. החיילים והסמלים של הצבא וחיל האוויר, הנמצאים במועצת המהפכה, ממונים ולא נבחרים.

אסיפת MFA – הגוף העליון של תנועת הכוחות המזויינים (כ-270 חברים).

מועצת המהפכה – גוף מצומצם מתוך האסיפה, שנועד לפעילות יומיומית – 12 חברים (3 – חיל האוויר, 3 – צי, 3 – צבא, הנשיא, ראש הממשלה ומפקד הקופקון (אותלו דה-קרבליו).

‏COPCON – יחידה צבאית שהוקמה למטרות שמירת הסדר האזרחי, כדי להימנע משימוש במשטרה (שלא טוהרה מהיסודות הפאשיסטיים). למרבה המזל הופיע הקופקון כגוף התומך במהפכה, המגן על זכויות הפועלים ברוב המקרים, דבר שמנע מהבורגנות את זרוע הדיכוי שלה.

‏28 בספטמבר 1974 – ניסיון "הרוב הדומם", בהשראת הימין ושפינולה (הנשיא דאז) לערוך הפגנה המונית נגד התקדמות המהפכה. הניסיון נכשל הודות להתערבות עממית – מחסומי דרכים אוישו על-ידי המוני פועלים שמנעו את מפגן-הכוח של הימין. שפינולה נאלץ להתפטר.

‏11 במארס 1975 – ניסיון לפוטש של אנשי הימין בצבא – נכשל. שפינולה בורח, מפלגות הימין הקיצוני מוצאות מחוץ לחוק.

פילוג בתנועת הכוחות המזוינים – עם התקדמות המהפכה נוצר פילוג: הימין מפרסם מסמך (מסמך ה-9) בעד משטר סוציאל-דמוקראטי בפורטוגל (האיש הבולט: מאלו אנטונש);המרכז – הקצינים התומכים במדיניות ראש הממשלה דאז וסקו גונסלבש, נתמך על-ידי המפלגה הקומוניסטית; השמאל המהפכני ­מתייצב מאחורי מסמך הקופקון, מסמך שהוצג כנגד מסמך ה-9 ומציע פרוגרמה מהפכנית לפתרון הבעיות של פורטוגל.

המשבר הממשלתי – החל לאחר ה-11 במארס, כאשר סיעת המרכז בתנועת הכוחות המזוינים החלה להנהיג את הארץ לקראת מה שנראה כ"סוציאליזם ביורוקראטי". המפלגה הסוציאליסטית והמפלגה הדמוקראטית העממית עוזבות את הממשלה.

‏הבחירות – נערכו זמן קצר לאחר ה-11 במארס. השמאל מתנגד לבחירות. כאשר 40% מהאוכלוסייה אנאלפביתים, כאשר שטיפת המוח של תקופת הפאשיזם ושל הכנסייה שליטה בקרב חלקים נרחבים של העם, בחירות פרלמנטריות אינן יכולות להיות בחירות דמוקראטיות. התוצאות:
‏המפלגה הסוציאליסטית – 37%
המפלגה הדמוקראטית העממית – 26%
המפלגה הקומוניסטית – 12.5%
מפלגות הימין הקיצוני – 8.2%
‏מפלגות השמאל המהפכני – 8%

*  *  *

מפלגות הימין הקיצוני, שם נאספו היסודות הפאשיסטיים, הוצאו מחוץ לחוק או נעלמו לאחר ה-11 במארס. הבורגנות רואה במפלגות הסוציאל-דמוקראטיה את נציגותיה הטובות ביותר במצב הנוכחי.

‏PPM – המפלגה המונרכיסטית העממית. מפלגה קטנה בעלת מצע שנראה רדיקלי (קומונאליזם, אוטונומיזם = אידיאולוגיה של ימי הביניים), אך שייכת לימין הקיצוני: בעד הכנסיה, בעד מלך (0.56% בבחירות).

CDS – מפלגת המרכז הדמו-סוציאלית. מפלגת הימין הקיצוני (7.65% בבחירות). כיום הולכת ונעלמת. התמיכה הבורגנית עוברת למפלגה הסוציאליסטית.

‏PPD‏ – המפלגה הדמוקראטית העממית. לקראת הבחירות הציגה עצמה כמפלגה סוציאל-דמוקראטית, אך מייצגת את האינטרסים של הבורגנות הגבוהה (26.4% בבחירות). מירב התמיכה בה עובר למפלגה הסוציאליסטית.
‏
PS – המפלגה הסוציאליסטית. בעלת מצע רדיקלי, לעיתים שמאלה מהמפלגה הקומוניסטית, אך בשטח מתנהגת כמפלגת ימין. עמדה בראש מסע אנטי-קומוניסטי. מייצגת את האינטרסים של הקפיטליזם האירופי בפורטוגל, ובגלל הפרקסיס שלה נתמכת על-ידי מרבית הבורגנות (37% בבחירות).

PCP – המפלגה הקומוניסטית הפורטוגלית. לא עברה תהליך של סוציאל-דמוקראטיזציה כאחיותיה באירופה המערבית. הנהגה סטאליניסטית שאינה מצליחה עדיין לשלוט בתמיכה העממית הגדולה, ולפיכך הביורוקרטיה שלה נלחצת על-ידי הבסיס לעמדות רדיקליות (12.5% בבחירות).

MDP\CDE ‏ – התנועה הדמוקראטית הפורטוגלית/הוועד הדמוקראטי לבחירות. תנועת חזית אנטי-פאשיסטית מתקופת הפאשיזם. אחרי ההפיכה פרשו ממנה אנשי המפלגות השונות. נותרה כמפלגה של אקטיביזם, עובדת להקמה ולחיזוק של ה-Poder Popular (4.1% בבחירות).

‏MES – תנועת השמאל הסוציאליסטי. מפלגה מהפכנית, מבוססת בעיקר על אינטלקטואלים וזעיר-בורגנים. בעלת הניתוחים הטובים ביותר על דעת רוב אירגוני השמאל (1% בבחירות).

LCI‏ – הליגה הקומוניסטית האינטרנציונליסטית. ­טרוצקיסטים של האינטרנציונל ה-4; הרבה פחות ביורוקראטית ממה שאנו מכירים (0.2% בבחירות).

BR-PRP – המפלגה המהפכנית של הפרולטריון-­בריגדות מהפכניות. יצאה מהמאבק המזוין נגד הפאשיזם כמפלגה פעילה מאוד בהקמת המועצות; רואה בסובייטים את הצורה בה תתנהל החברה הסו‏ציאליסטית; ממעיטה את תפקיד האירגון המפלגתי בחברה הרצויה; הקרובים ביותר ל"מצפן" (לא הלכו לבחירות).

‏LUAR – ‏ליגה לאחדות ופעולה מהפכנית. גם היא קבוצה שניהלה מאבק מזוין נגד הפאשיזם; פעילה בהקמת המועצות, אך רואה תפקיד חיוני לאירגון המפלגתי גם בעתיד (לא ניגשה לבחירות).

‏UDP – האיחוד הדמוקראטי העממי. איחוד של שלוש קבוצות מאואיסטיות לבחירות, בדרך להקמת "המפלגה הקומוניסטית האמיתית". רואים בפאשיזם ובסוציאל-דמוקראטיה את האויב העיקרי, ובמפלגה הקומוניסטית אויב חשוב, אך במידה פחותה (0.8% בבחירות).

‏(FEC (ML – חזית קומוניסטית לבחירות (מרכסיסטית-לניניסטית). קבוצה מאואיסטית, קרובה לקודמת ובמגעים איתה (0.6% בבחירות).

‏ PUP‏ – המפלגה המהפכנית האוניטארית. קבוצה מאואיסטית, סטודנטיאלית ברובה, כנראה שגם היא תתאחד עם UDP (0.2% ‏בבחירות).

‏(PCP (ML – המפלגה הקומוניסטית של פורטוגל (מרכסיסטית-לניניסטית). הקבוצה המאואיסטית המוכרת על-ידי סין. רואה בברית-המועצות סוציאל-פאשיזם וסוציאל-אימפריאליזם – האויב העיקרי. לכן משתפת פעולה עם המפלגה הסוציאליסטית (לא ניגשה לבחירות).

‏ MRPP – התנועה לבנייתה מחדש של המפלגה הפרולטרית. מפלגה מאואיסטית חזקה; פעילה מאוד. חושבת שפורטוגל נמצאת עדיין בפאשיזם (דיקטטורה צבאית), רואה בברית-המועצות ובמפלגה הקומוניסטית את האויב העיקרי; משתפת פעולה עם המפלגה הסוציאליסטית ובצפון אף עם הימין (לא ניגשה לבחירות).

‏PRT – המפלגה המהפכנית של הפועלים. סיעת המיעוט באינטרנציונל ה-4, קרובה ללמברטיסטים, עובדת לעתים עם המפלגה הסוציאליסטית ולעתים בצד המהפכני (לא ניגשה לבחירות).

*  *  *

Trabalhadores‏‏ De Commisao – ועד עובדים, בתהליך של התפתחות לקראת סובייט. רוב הוועדים האלה מנוהלים על-ידי פועלים התומכים בשמאל המהפכני, כ-70%; מיעוט מזערי בהנהגת המפלגה הקומוניסטית והשאר – המפלגה הסוציאליסטית והימין.

Moradores‏‏ De Commisao – ועד דיירים. התופעה האוריגינלית של פורטוגל: התארגנויות דיירים לפתרון בעיות איזור המגורים; בתהליך של התפתחות לקראת סובייטים.

Assembleias Populares‏ – מועצות (סובייטים) של נציגים מוועדי הפועלים והדיירים.

‏ Aldeia‏‏ De Commisao – ועד הכפר; מועצה של הפועלים החקלאיים בכפרים.

‏Poder Popular ‏– השם לכל האירגונים העממיים הנ"ל.

‏CRTSM‏ – הוועדים המהפכניים של הפועלים, החיילים והמלחים. הוקמו בהשראת הבריגדות המהפכניות; בגלל היריבות המפלגתית בתוך כל אירגוני ה"פודר פופולר", הפועלים החלו לפקפק ביעילות המועצות. הבריגדות עבדו למען הקמת מועצות דמוקראטיות, ללא פיקוח ושליטה של מפלגות. היו שני קונגרסים עם ייצוג רחב מאוד, יחסית לגודל המספרי של הבריגדות.

‏ A ‏– התנועה האנרכיסטית. מפולגת לכל מיני קבוצות אוטונומיסטיות. מנסים להקים מחדש את התנועה האנרכו-סינדיקליסטית – תנועת הפועלים היחידה בפורטוגל עד תחילת שנות ה-30. נהנים מהסלידה מהפעילות המפלגתית (הרבה מפלגות) בקרב מעמד הפועלים, אך חלשים מכדי לנצל זאת.

FUR – חזית למען אחדות מהפכנית. קבוצת חזית בהשתתפות: CDE\MDP, LUAR, MES, BR-PRP, LCI, FSP, לפעילות משותפת נגד הפאשיזם ולמען חיזוק אירגוני ה"פודר פופולר". התקווה הגדולה עבור המהפכה, אך בשל ההבדלים האידיאולוגיים מתקשה לנצל את המצב, בינתיים. המפלגה הקומוניסטית השתתפה בחזית 3 ימים ואחר כך התפשרה עם הימין.

‏ SUV ‏– חיילים מאוחדים, ננצח! – התארגנות של הטוראים בכוחות המזוינים, למען טיהור הצבא מהקצינים הריאקציוניים, למען הקמת צבא מהפכני דמוקראטי. הופיעו רק לאחרונה, נגד מתקפת הממשלה ו-MFA על אנשי הצבא המהפכנים.

הממשלה ה-6 – לאחר משבר ממשלתי ממושך נכנעה המפלגה הקומוניסטית ללחץ הימין, נכנסה לממשלה כמפלגת מיעוט; ממשלה בהשראת המפלגה הסוציאליסטית, המפלגה הדמוקראטית העממית וקציני מסמך ה-9. קבוצת מסמך ה-9 ‏דומיננטית גם ב-MFA. ניצחון מובהק לימין, המתחיל עתה להרים ראש ולנסות לדכא את הישגי המהפכה.