אנו, ועד הסטודנטים הערביים, ועימנו כל ציבור הסטודנטים הערביים באוניברסיטה העברית, מביעים את מורת רוחנו מהמצב הקיים באוניברסיטה, בכל הנוגע לקבלת מועמדים ערביים.

לאחרונה נערמו הרבה מכשולים בפני קבלת סטודנטים ערביים, בעקבות הנהגת תקנות חדשות ומחמירות, כמו הדרישה לשנת שירות לאומי כתחליף לשירות הצבאי, או דחיית בקשות הקבלה של סטודנטים ערבים בגלל עיכוב בתיקון בחינות בגרות מצד משרד החינוך והתרבות.

תקנות אלה מופעלות נגד ערבים ויהודים אבל, מטבען יוצא שהנפגעים הם בעיקר סטודנטים ערביים, כפי שיוסבר להלן.

  • הבחינה הפסיכומטרית – הבחינה הפסיכומטרית נקבעה לרמת בתי הספר העבריים, בלי כל יחס לתוכנית הנלמדת בבתי הספר הערביים, שהיא מפגרת ביחס לתוכנית העברית, דבר שאינו באשמת התלמידים אלא באשמת משרד החינוך והתרבות. לאחרונה עשתה ועדת הבחינות מספר צעדים חיוביים להתאמת הבחינה לרמת המועמדים הערביים, ושלחה טפסים משנים קודמות לבתי הספר הערביים לשם תירגול. אך למרות הרצון הטוב, הבחינה הפסיכומטרית עדיין מקצצת במספר המתקבלים הערביים. בכל חוג בו הונהגה הבחינה הפסיכומטרית הצטמצם מספר המתקבלים הערביים עד למינימום.
  • המכינה הקדם אוניברסיטאית – לדעתנו זהו מכשיר מצוין להכשרת בוגרי תיכון הבאים מהסקטור הערבי, לצמצם את פער הרמות בין בתי הספר התיכוניים העבריים והערביים מבחינה אקדמאית. כמו כן, מכשירה אותם נפשית ועניינית לחיי אוניברסיטה ולעצמאות נפשית ללימודים. הבחינה הפסיכומטרית שהונהגה בשנה האחרונה כמדד בלעדי לקבלה למכינה, רק סגרה את השער בפני אלה הרוצים ללמוד באוניברסיטה, וכך קוצץ מספר המתקבלים הערבים ב-70%, ואשר מהווים חומר טוב שניתן לנצלו. לדעתנו כדאי לדון בנושא זה ולבטל את הבחינה הפסיכומטרית בכניסה למכינה, ולקבוע מדגם מתאים של בחינה אחרי המכינה, עם הכניסה לאוניברסיטה.
  • דרישת המכינה, להמציא תעודת בגרות עם ההרשמה למועד אוקטובר 1975, חסמה את הדרך בפני כל תלמידי התיכון הערביים שניגשו השנה לבחינות הבגרות וציוניהם עדיין לא נשלחו. כרגיל, ציוניהם מתעכבים עדיין במשרד החינוך והתרבות, דבר אשר אינו באשמת התלמידים. אמת, שאותה בעיה קיימת גם לגבי תלמידים יהודים, אלא שרוב המועמדים היהודים במכינה הם בוגרי צבא, או עולים חדשים אשר יש להם תעודת בגרות. האם יש לדרוש ממועמד ערבי בוגר תיכון לחכות לתעודת הבגרות שנה שלמה כדי שיוכל להיכנס למכינה?
  • עיכוב ציוני הבגרות במשרד החינוך והתרבות, אם זה בגלל מחשב או מחסור בכוח אדם או חוסר רצון טוב, גורם אוטומטית לדחיית הטיפול בבקשת הקבלה של הסטודנטים הערביים ובכל החוגים באוניברסיטה – לרזרבה. כך פוחתים סיכויי הקבלה באוניברסיטה לבוגרי תיכון ערביים. כי הסיכוי להתקבל ברזרבה קטן מאוד ואז עליהם להתחרות רק על 20%-5% מהמקומות בכל חוג.
  • הבעיה הרצינית ביותר שצצה לאחרונה היא הדרישה לשנת שירות לאומי כתחליף לשירות צבאי. בשנה שעברה נתעוררה הבעיה בפקולטה לרפואה בלבד, ולאחר התערבות הרקטור הושג הסכם בין הפקולטה לרפואה וועד הסטודנטים הערביים, על פיו סטודנטים ערביים יעשו שנת שירות לאומי כדרישת החוג, אבל דאג לכך שלא תיפגע קבלתם של סטודנטים ערביים שענו על כל הדרישות האקדמאיות, כמו ממוצע בבגרות ובחינה פסיכומטרית, מעל לחתך הקבלה של אותה שנה. קודם כל נתקבלו כל המועמדים שעברו את החתך ורק לאחר מכן עשו שנת שירות לפי הפניית המוסד. הביטול השרירותי של ההסכם השנה, על ידי הפקולטה לרפואה, החזיר את המצב העגום לקדמותו; מצב בו התקנה לשנת שירות פוגעת במיוחד בסטודנטים ערביים. נכון שהתקנה חלה גם על מועמדים יהודיים אלא שהפגיעה בסטודנטים היהודיים היא רק 20% ואילו בערבים 80%.

נכון שרוב הסטודנטים היהודים משרתים בצבא שלוש שנים, אבל זהו שירות חובה ואין הוא מעיד על נטיות הומניות או תכונות אישיות, כי כולם חייבים לשרת – הצדיקים והלא צדיקים. אם יש לפצות את המשרתים בצבא ניתן לעשות זאת בהמון דרכים, כמו מתן מלגות, שנת לימוד חינם, דיור, אבל בשום אופן אין זה יכול להיות על ידי פגיעה בסטודנטים ערביים וחסימה חלקית של שערי המוסד בפניהם.

בשנה זו לא רק שבוטל ההסכם עם בית הספר לרפואה אלא הורחבה המסגרת וכך הפקולטה לרפואת שיניים דורשת שנתיים שירות לאומי אחרי תיכון, במשרה מלאה וללא שכר. לפי זה נדחים אוטומטית 90% מהמועמדים הערביים. וגם בית הספר לסיעוד ובית הספר לרוקחות דורשים במפתיע שנת שירות לאומי כתנאי לקבלה.

רצינו להבהיר שאין מסמכותה של הפקולטה לרפואה, רפואת שיניים, רוקחות או סיעוד לדרוש מהמועמדים הערביים שנות שירות כתחליף לשירות צבאי. כידוע לכל, הערבים אינם משרתים בצבא בהתאם לחוקי המדינה, ולכך סיבות מוצדקות, ואין מקום לחייבם במשהו מקביל כמו שירות לאומי, מאחר שזוהי בעיה ממלכתית קשה הדורשת יצירת מסגרת מתאימה. ומסגרת זו דורשת שינוי דראסטי ויסודי במנגנון הממלכתי ובכל הקשור לסקטור הערבי בארץ. כל עוד לא נוצרה המסגרת המתאימה אין מקום לדרוש ממועמדים ערביים שנת שירות, לא בפקולטה, לא באוניברסיטה ולא באף מוסד המכבד את עצמו.

*  *  *

אנו, ועד הסטודנטים הערביים, ואיתנו כל הסטודנטים הערביים באוניברסיטאות וכל האוכלוסייה הערבית בארץ, פונים לשלטונות האוניברסיטה העברית ולכל האנשים הליברליים במוסד ובארץ, ומבקשים עיון מחודש בקבלת סטודנטים ערביים למוסד מכובד זה; מוסד אשר בו אנו תולים תקוות רבות, היות ורוב האקדמאים בסקטור הערבי הם חניכיו.

אנו פונים לשלטונות האוניברסיטה בבקשה מוצדקת זו, כי אנו משוכנעים שנשיא האוניברסיטה, הרקטור וכל האחראים יעשו כל אשר ביכולתם לפתור את הבעיות בהן נתקלים הסטודנטים הערביים בקבלה למוסד.

אנו רואים באוניברסיטה העברית מוסד דמוקרטי ונאור ומקווים שהמבצר האחרון של הדמוקרטיה לא יתמוטט בגלל שיקולים לא נכונים של דיקנאט בית הספר לרפואה או כל גורם אחר.

בתודה עבור כל עזרה מצידכם וניסיון לטיפול מזורז בבעיה.

ועד הסטודנטים הערביים באוניברסיטה העברית
ת.ד. 24020 הר הצופים, ירושלים
15 באוגוסט 1975