כפר שלם הוא הכפר הערבי לשעבר כפר סלמה, שתושביו הערבים הפכו לפליטים מאז מלחמת 1948. ושוב הוא בחדשות, הפעם לא על רקע הסכסוך היהודי-ערבי, אלא על רקע סכסוך יהודי-יהודי.
תושבי הכפר הם אנשים ממעמד הפועלים ומהמעמד הבינוני הנמוך. הם השתכנו בבתים הערביים הנטושים, שבמבואותיה הדרומיים של תל אביב, לפני 27-20 שנים. כולם בני עדות המזרח. אין הם בעלי הבתים והאדמה, אלא בעלי חזקה בלבד. ה"בעלות" היתה שייכת למינהל מקרקעי ישראל, אשר העביר אותה לאחרונה, מבלי לשאול את פי התושבים, לחברות קבלניות – ציבוריות ופרטיות – למטרות בנייה.
במרוצת השנים גדלו וצמחו הילדים ונעשו לנערים ולאנשים, והרבה משפחות, שרבתה הצפיפות בבתיהן, בנו באורח פרטיזני תוספות של חדרים למשפחות המתרחבות. תוספות אלה אינן מוכרות כחוקיות; אולם, עד לתקופה האחרונה, בה עלה מאוד ערך הקרקע באזור, והבעלות עליה עברה לידי קבלנים ("חלמיש", "רובינשטיין", "רסקו" ודומיהן) – לא פעלו בתוקפנות נגד מרחיבי הדירות. זו היתה דרך עממית סבירה לפתור את מצוקת הדיור עבור אנשים לא עשירים, שקניית דירה במחירים של היום היא בשבילם משימה בלתי אפשרית. עתה רוצים לסלק אותם מן המקום, כדי להקים עוד כמה "גורדי שחקים", תוך עשיית רווחים מרקיעי שחקים, שישתלשלו לכיסיהם של הקבלנים והבנקים למשכנתאות. כדי ללחוץ על האנשים להסתלק, תוך תשלום פיצויים מזעריים, החלו הקבלנים והשלטונות להטריד את התושבים בתביעות משפטיות על הבנייה הבלתי חוקית, וכן ניסו גם להפעיל צווי הריסה.
שש-מאות המשפחות, כ-4,000 נפש, החליטו שלא להשלים עם הניסיונות לנשלם ולהרוס את בתיהם. הם הקימו ועד המארגן את התושבים להתנגדות, ואם יש צורך גם להתנגדות אלימה, נגד כל ניסיון לבצע צווי הריסה. יחד עם זאת יוזם הוועד פגישות עם גורמים ציבוריים שונים, למען ישותפו התושבים בתכנון עתיד כפרם; הם תובעים את שיכונם בכפר שלם במסגרת תוכנית אב שתהלום את אורח חייהם. דובר הוועד יודע לספר, כי לתושבים יש תוכנית מפורטת להקמת יחידות דיור ל-600 המשפחות הגרות במקום. לפי תוכניתם יתפסו בתיהם כשליש מן הקרקע של כפר שלם של היום, כך ששני השלישים הנותרים יישארו פנויים לבנייה לאחרים.
באחת, תושבי כפר שלם הגיעו למסקנה מעניינת מאוד, הראויה לתמיכתו של כל אדם מתקדם, והיא: עמידה על זכותם האנושית להשתתף בקביעת גורלם ועתידם במקום בו הם חיים במשך דור שלם. הם אינם מוכנים להיות מושאים סבילים לחברות קבלניות, לעסקני מפלגות ולעירייה. הם רוצים לממש זכות מקובלת, כבעלי חזקה, להמשך המגורים במקום, ורוצים ליטול חלק בקבלת ההכרעות על טיב הבתים שעתידים להיות מוקמים, ועל אופי השכונה בה יחיו.
רצונותיהם של תושבי כפר שלם הם לצנינים בעיני החברות הקבלניות, העירייה ו"קנאי חוק" למיניהם. לא מן הנמנע שיתפתח שם מאבק קשה, ואולי גם אלים. למען האמת, תושבי כפר שלם נאבקים על זכויות יסוד חשובות, אך יחד עם זאת – אולי מבלי שיהיו מודעים לכך – נאבקים הם גם על עיקרון דמוקרטי חשוב ביותר.
* * *
נכחנו באסיפת רחוב שנערכה בכפר (5.6.75), ליד קפה "סעדיה". משאית שימשה במה, ואילו בית הכנסת הסמוך היה למקור כוח חשמלי ולמגדל לתליית הרמקולים.
באסיפה גוללו חברי ועד הכפר את פרשת פגישותיהם בעירייה, בכנסת ובמקומות אחרים. חבר כנסת מסיעת רק"ח העלה את עניינם לדיון במליאה, והנושא הועבר לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. כן סופר שם על ניסיונן של משפחות אחדות שנתפתו בעבר לקבל פיצויים שהוצעו להם על ידי הקבלנים, והועברו לדירות קטנות בבתים שנבנו מלכתחילה כשכונות עוני, כאשר הם נאלצים להתחייב לתשלום משכנתאות גדולות על חשבון תקציביהם המשפחתיים הדלים.
אחד מן הנואמים הרחיק לכת ואמר, שבית של בנאדם זו המולדת שלו, ואם מאיימים להחריבו כאן, בכפר שלם, אין לו מה ללכת להגן על המולדת על הגבול. כן מתח ביקורת על הממשלה, המקצה מאות מיליונים לבניית עיר ללא תכלית בגולן, במקום לסייע להקמת בתים לתושבי משכנות העוני. דברים קשים הופנו לכתובתו של שר השיכון, עופר, אשר הציע לתושבי כפר שלם לעקור ממקומם ל…פיתחת-רפיח.
הוועד נראה כצוות היודע את אשר לפניו, בעל כושר אירגוני ובעל תעוזה. אם ימשיך המאבק כך, יש לתושבי כפר שלם סיכוי טוב להשיג את הגשמת תוכניתם.
ברכתנו תלווה אותם בדרכם זו.
