עניין הבחירות1 התחיל בפגיעה בעקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה. מועד הבחירות הראשון נקבע ליום ה-24 בדצמבר [1974]. על פי התקנון אפשר להגיש מועמדות עד 10 ימים לפני יום הבחירות. ב"מקרה" היה ה-14 בדצמבר יום שבת… אולם, גם ה-24 בדצמבר לא היה יום "תמים" כל כך. ביום זה חלו שלושה חגים: עיד אל-אדחא [חג הקורבן], החג הקדוש ביותר למוסלמים; צום העשרה בטבת וערב חג המולד הנוצרי. סטודנטים רבים ערערו בפני ועדת הבחירות ודרשו את דחיית מועדן. אנשי הליכוד, השולטים באגודה, סרבו לדחות את הבחירות בטענות "טכניות". בית המשפט קבע אחרת, והורה על דחיית הבחירות בשבוע.
כמה ימים לפני יום הבחירות נודע כי שבעה-עשר מועמדים נפסלו. במקרה, או שלא במקרה, היו רובם סטודנטים שאינם מזוהים כאנשי הליכוד.
והמקרים שלפני רק רמזו על מה שעתיד לקרות ביום הבחירות. בבוקר יום הבחירות התברר לרבים כי אין להם זכות בחירה. כרטיס התלמיד הזמני, שהוא גם קבלה על התשלום הראשון של שכר הלימוד, הוכרז כבלתי מספיק. רק מי שנשא תעודת חבר באגודת הסטודנטים, זו התעודה האדומה עם התמונה, יכול היה להצביע. התברר כי סטודנטים רבים, שבמקרה או שלא במקרה אינם מזוהים כאנשי הליכוד, לא נשאו את התעודה האדומה, אלא רק את כרטיס התלמיד הזמני.
כשעתיים מאוחר יותר הוצאה הוראה חדשה: סטודנט הנושא כרטיס תלמיד זמני ומופיע ברשימת המחשב, יקבל אישור מוועדת הבחירות ויוכל להצביע כשבידו אישור זה וכן אישור ממזכירות הפקולטה שהוא אכן לומד. ושוב, רק מי שעניין הבחירות היה חשוב לו במיוחד, הואיל להתרוצץ ממשרדי האגודה למזכירות הפקולטה, וחזרה אל הקלפי.
כשעה אחר כך הוצאה הוראה חדשה: כל סטודנט, הנושא כרטיס תלמיד זמני ומופיע ברשימת המחשב, יוכל להצביע, באישור ועדת הבחירות, ללא צורך באישור ממזכירות הפקולטה.
לפנות ערב שונתה גם תקנה זו: כעת יכול היה להצביע כל סטודנט נושא כרטיס תלמיד זמני, אשר שמו מופיע ברשימת המחשב. יש להזכיר, כי רשימת המחשב היתה רחוקה מלהיות מעודכנת…
בכך לא הסתיימה פרשת זכות ההצבעה. כל מי שלא נשא את התעודה האדומה חויב להצביע ב"מעטפה כפולה". מסתבר כי ועדות הקלפי לא קיבלו הנחיות מתאימות בקשר למעטפות אלה. בחלק מן הקלפיות נדרשו סטודנטים לשים את פתק הבחירות בתוך מעטפה, לרשום עליה את שמם ולהכניסה למעטפה אנונימית. ברור כי בזאת הופרה בצורה גסה חשאיות הבחירות. רק לאחר ויכוחים ובירורים הצליח חברנו "לשכנע" כי על המעטפה החיצונית צריך לרשום את השם, ולא על הפנימית.
למחרת הבחירות, בבואנו לברר את תוצאות הבחירות בחוג להיסטוריה כללית, נמסר לנו במשרדי האגודה כי שני מועמדים זכו במספר קולות זהה – 14. כמו כן נאמר לנו כי לכל מועמד יש עוד שני קולות שעדיין לא אושרו, כי היו ב"מעטפות כפולות". כיצד ידעו? הרי הנוהג הוא לברר את כשרות ההצבעה על פי השם והפרטים הכתובים על המעטפה החיצונית; לאחר שניתן האישור יש להשמיד את המעטפה החיצונית ולצרף את הפנימית אל שאר המעטפות, לבל ייוודע מי המצביע. מסתבר כי המעטפות הפנימיות נפתחו עוד לפני אישור כשרות ההצבעה; ואם נפסל קול אחד, לא נתפלא אם נפסל הקול התומך במועמד שאינו מזוהה עם תומכי הליכוד.
ביום הבחירות ניגש אחד מחברי ועדת הקלפי ומסר לחבר מערכת "אלטרנטיבה", כי קיבל הוראה מדובי ברגמן (אחד מראשי "חרות" באגודה) בנוסח זה: כל מה שאתה צריך לעשות זה לומר לסטודנטים להצביע בעד זה ובעד זה ובעד… אכן, ועדת קלפי נייטרלית מאוד.
הדמוקרטיה הסטודנטיאלית איננה מחייבת, כנראה, בחירות חשאיות כפי שקובע התקנון. משום מה היו חסרים הפרגודים ליד הקלפיות. ההצבעה היתה גלויה, בלית ברירה, לעיניהם הבוחנות של חברי ועדת הקלפי המשוחדים. אולם, אליה וקוץ בה, מועמד אחד (שמו שמור במערכת) ראה במו-עיניו ארבעה מחבריו מצביעים עבורו. תוצאות הבחירות אומרות כי קיבל קול אחד בלבד. האמנם?
אלה רק כמה עובדות, שנאספו באקראי. רבים מכם שומרים בוודאי סיפורי פלאות נוספים. אל תשמרו אותם לעצמכם. כתבו אלינו, כדי שנוכל לפרסמם.
על פי התקנון, הבחירות אינן פוליטיות. השקר הגס הזה הוכח שוב בבחירות האחרונות. מועמדים בעלי השקפות שמאליות שמעו כיצד יריבים ואחרים "מזהירים" את המצביעים, שלא יעזו להצביע עבור "המצפניסטים" ו"הקומוניסטים". בבחירות אלה הציג את מועמדותו סטודנט ערבי אחד. נודע כי אנשים מסוימים דאגו "להזהיר" את רוב המצביעים באזור הבחירה שלו, כי המועמד הזה הוא ערבי. שלא יטעו, חס וחלילה, ויצביעו בעדו. אכן, בחירות לדוגמא. כל מי שחושב כי שלטון הליכוד הוא פחות מושחת משלטון המערך, יכול להירגע.
בתור עיתון המנסה לייצג את דעת השמאל באוניברסיטה, הרגשנו צורך לפרסם עובדות אלה. לכולם ידוע כי הציבור השמאלי באוניברסיטה אינו גדול. עם זאת, מאפשרת לנו שיטת הבחירות הנוכחית להשיג הישגים העומדים מעל ומעבר לכוחנו האמיתי2. כך קרה גם בבחירות האחרונות. למרות זאת, אנו תובעים להפוך את הבחירות לבחירות פוליטיות מוצהרות. ייצא כל אחד עם הפרוגרמה המלאה שלו ויעמוד לבחירה בצורה פוליטית גלויה. לנו אין במה להתבייש, ואין לנו מה להסתיר! אנו מאמינים, שלציבור הסטודנטים נמאס כבר מהתככים של העסקונה מדרגה שלישית השולטת באגודה. אנו יודעים כי בבחירות פוליטיות לא צפוי לנו ניצחון, ואף על פי כן, אנו רואים אותן כצעד הכרחי לריענון החיים הפוליטיים בקמפוס.
ההשקפה הפוליטית קובעת לכל אחד מאיתנו את התייחסותו לגבי מה שקורה באוניברסיטה. איש ליכוד יתמוך במאבקי סטודנטים עד גבול מסוים; כי שביתה, למשל, עומדת בניגוד למדיניות הליכוד, "במצבו הקשה של עמנו". איש המערך לא ייצא להגן על האינטרסים של הסטודנטים בניגוד לאינטרסים של מפלגתו שבשלטון. וכו' וכו'. יש קשר בין הדברים!
שיטת "השקר המוסכם" הוכיחה את עצמה כגרועה. הבה ניאבק כולנו כדי לנפץ את השיטה הזו, על כל הכרוך בה. המפלגות מ עורבות בעסק ממילא. נדרוש מהן לחשוף את פרצופן האמיתי ולהופיע לפנינו במלוא "הדרן"…