"פחדתי שעומדים לשרוף אותי",
אמר פועל ערבי בבית שאן

עורר בהלה בעיירה כאשר נס מפני התושבים

מאת דליה מזורי

לציון לשבח ב"ערנות" ראויים תושבי בית שאן, אשר מאז חדירת המחבלים לעירם לפני יותר מחודש הגבירו את תשומת ליבם לכל אדם ולכל חפץ חשוד.

אתמול בשעות הצהריים הגיע לבית שאן צעיר ערבי כבן עשרים, לבוש בגדי עבודה. הצעיר הוא פועל בניין מהשומרון, שבא לגבות כסף מקבלן שאצלו עבד.

האיש נראה חשוד בעיני אחד מתושבי העיירה, שעצר את הפועל וביקש ממנו להזדהות. מרוב בהלה – החל הפועל לברוח. אז רדפו אחריו תושבי בית שאן ותפסוהו.

"למה ברחת, אם אינך מתכוון לעשות כל רע?" – שאלוהו התושבים, לאחר שביררו כי אין לאיש כל כוונות רעות.

"פחדתי שעומדים לשרוף אותי חי" – הסביר הפועל את סיבת מנוסתו לתושבים1.

בינתיים, נבהלו תלמידי בית הספר היסודי דתי "תחכמוני" הסמוך ויצאו במנוסה את הבניין. מנהל בית הספר הזעיק את המשטרה, שמיהרה לעצור את החשוד.

תוך רבע שעה שככה הסערה והשקט הושב על כנו בבית שאן, והאירוע הפך לשיחת היום.

"מעריב", 30.12.1974

  1. ב-19 בנובמבר 1974 חדרו לבית שאן שלושה פלסטינים מהחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, ירו למוות בארבעה תושבים והתבצרו באחת הדירות. אנשי סיירת מטכ"ל פרצו לדירה וירו למוות בשלושת הפלסטינים. אחר כך התפרצו לדירה כמה תושבים וזרקו את שלוש הגופות מהחלון. תושבים אחרים שפכו בנזין על הגופות ושרפו אותן ↩