חברים יקרים – שלום רב!

לא נהיר לי לאיזו קטגוריה מאלו שהקציתם למצדדי "תורת השלבים" אני משתייך. האם אני "ציוני-סוציאליסט" או ‏"סוציאליסט-לאומי" או "קומוניסט רשמי"? על כל פנים, אני אמון על ההנחה, אשר גם אם אינה מכירה בחלוקה המכאנית והלכאורה כרונולוגית בין "השלב הלאומי" ו"שלב השיחרור החברתי", קובעת כי ההיסטוריה של המאבקים החברתיים המודרניים מאופיינת על ידי המעברים מן הדומיננטיות של השיחרור הלאומי והאנטי-אימפריאליסטי אל הדומיננטיות של המאבק המהפכני-הסוציאלי.

שוב ושוב אתם כותשים לעפר ואפר את מחייבי "הפתרון הלאומי" ואף חוזרים על כך בגליונכם האחרון, מס' 71, במאמר ‏"ושוב – השאלה הפלשתינאית". ולהלן אתם מתייחסים לשאלת שיחרורו של העם הפלשתינאי: "לא רק שלא ניתן להפריד את המאבק לשיחרור לשלביו, אלא שגם ‏לא ניתן לבודד את המאבק הפלשתינאי מן המאבק הרחב יותר..." וכו' וכו'. דווקא משום כך תמה הייתי למצוא, בסיומו של אותו מאמר מערכת, קטע המגלה, על פי הז'רגון הנהוג בעיתונכם, סטייה בולטת לכיוון פתרון בדרך של "תורת השלבים" הידועה לשימצה. כמעט במובלע אתם ‏מתייחסים לאפשרות של הקמת מדינה פלשתינאית בגדה וברצועת עזה (לצידה ‏של מדינת ישראל!) וקובעים כי "עדיפה בעינינו אפשרות זו בתנאים הנוכחיים ‏על פני המשך הכיבוש הישראלי או על פני חזרתו של חוסיין".

‏ובהמשך אתם מפרטים את הנימוקים המצדיקים, למעשה, את העמדה הדוגלת בפתרון פוליטי-טריטוריאלי מיידי של הבעיה הפלשתינאית. אתם מאשרים בפה מלא את הנחות היסוד של "הסוציאליסטים-הלאומיים" כי הקמתה של המדינה העצמאית "תבהיר ותבליט את היסוד המעמדי". ממילא אתם מוותרים על הסיסמא המהפכנית-הטוטאלית: או הכל או לא כלום, או, במילים השאולות מן המאמר: "לא ניתן להפריד את המאבק לשיחרור לשלביו". ראיית הקמתה של מדינה פלשתינאית לצד מדינת ישראל רק כשלב בדרך למאבק המהפכני למען מזרח-תיכון סוציאליסטי, וכצעד מקדם בחינוך המהפכני של ההמונים לניפוץ האשליות בדבר "פתרון לאומי" לבעיות הדיכוי המעמדי והחברתי – דומות מאוד להנחות היסוד של מהפכנים המכונים "סוציאליסטים-לאומיים" או "ציונים-סוציאליסטים".

הערות אלו לא נכתבו על מנת להק‏ניט. הן באו להציג סימני שאלה סביב מה שנראה כ"שינוי עמדות" בשאלת הסיכסוך הישראלי-פלשתינאי ובהכרח שינוי עקרוני בשאלת המאבק המהפכני בעולם כולו. טבעי הדבר כי האירגון הסוציאליסטי הישראלי מתבקש להבהיר את עמדותיו החדשות וממילא לא להיחפז ולהוציא אל מחוץ "לגדר המהפכנית" את "הסוציאליסטים-הלאומיים".

                               ‏                                                        בברכה,
                                   ‏                                                        סיני פתר
                                   ‏                                             קבוץ כרם-שלום

הערת המערכת: אירגוננו אכן מבהיר חלק מן השאלות המועלות על ידי סיני פתר, במסמך המתפרסם בגיליון זה. אין לנו ספק כי בכך לא תם הוויכוח. אנו נחזור ונדון בשאלה זו גם בגליונות הבאים של "מצפן", כשם שעשינו זאת בגליונות הקודמים.
בהזדמנות זאת מן הראוי לחזור ולהדגיש, כי סיני, כמו קוראים אחרים, מוזמן לחזור ולהביע את דעותיו מעל דפי "מצפן'', בשאלה זו ובשאלות אחרות.
השאלה הנדונה במכתבו אינה רק בעלת חשיבות תיאורטית. עובדה: היא עומדת עתה על סדר-היום של עמי האזור, ומחייבת דיון והתייחסות מצד כל הכוחות המהפכניים הפועלים בו.