שוב נרצחו מאות אנשים, יוונים ותורכים, בתוך המאבק המלוכלך והריאקציוני שפתחו בו אבירי האנוסיס, בתמיכת הכת הפאשיסטית ששלטה ביוון. ממשלת תורכיה המתחסדת, בדאגתה, כביכול, לגורל המיעוט התורכי בקפריסין, חותרת למעשה לחלוקת האי, שמשמעותה הקמת שני גטאות, תורכי ויווני, זה ליד זה, כאשר איבת נצח שוררת ביניהם וכל גטו נתמך על ידי אחת הכנופיות השליטות, ביוון ובתורכיה.
אין התפתחות זו צריכה להפתיענו, כאשר מדובר בכוחות פוליטיים לאומניים וריאקציוניים. ביקורת שמאלית חריפה צריכה להיות מופנית כלפי השמאל הקפריסאי. הקומוניסטים והסוציאליסטים הקפריסאיים היוו אגף בעל משמעות במחתרת האנטי-בריטית שפעלה באי, קודם להשגת העצמאות, ולא היוו אירגונים שוליים בימי נשיאותו של מקאריוס. רשאים היינו לצפות מהם שירימו את נס המאבק למען אחווה יוונית-תורכית ולמען מאבק לקפריסין מאוחדת וסוציאליסטית, ללא שום דיכוי של המיעוט התורכי. היינו רשאים לצפות למאבק בלתי מתפשר של השמאל הקפריסאי-יווני נגד האפליה והדיכוי שהיו מנת חלקו של המיעוט התורכי מאז הושגה עצמאות באי.
ולא היא.
השמאל הקפריסאי, שהוא יווני ברובו המכריע, נגרר אחר הלאומנות המתונה של מקאריוס וכל מעייניו היו נתונים לשיפור היחסים בין קפריסין וברית-המועצות.
השמאל הקפריסאי פשט את הרגל עוד הרבה לפני ההפיכה של ניקוס סמפסון. הוא פשט את הרגל בנקודה המכרעת, לגבי ארגון הקורא לעצמו שמאלי: בשאלת האינטרנציונליזם. על-ידי כך לא רק שתרם תרומה נכבדת לשליטה ההרמטית של הלאומנות הריאקציונית על ההמונים היוונים והתורכים בקפריסין, אלא גם גרם את הרס עצמו.
עיראק, אינדונזיה, מצרים, קפריסין… לכמה אסונות נוספים זקוקים הקומוניסטים בעולם כדי ליישם את הלקח המר, המלמד שטמיעת ארגונים שמאליים בתנועות לאומניות, לשם "השפעה", "פופולאריות" ו"שיפור יחסי מדינותיהם עם ברית המועצות", מובילה לנסיגה ודאית מתוכנית מהפכנית כלשהי ועשויה להוביל להרס פיסי ברוטאלי של עצמם.
לקח נוסף:
התפתחות חיובית צדדית לפרשת קפריסין היא נפילתה של הכת הפאשיסטית ביוון, והחלשת מעמדה הצבאי של ארצות-הברית באגן הים התיכון, כתוצאה מאי-הבהירות ביחס לעתיד הבסיסים הצבאיים האמריקאיים ביוון.
מבחינה עובדתית ברור שההפיכה של ניקוס סמפסון תוכננה בידיעת הכת הפאשיסטית ביוון ובסיועה הפעיל . יש גם רגליים להערכה שממשלת ארצות-הברית ידעה על ההכנות ולא עשתה דבר לשם מניעתן. סביר להניח שממשלת ארצות-הברית רצתה לעשות את קפריסין לבסיס אמריקאי, בדומה למה שהיתה יוון במרוצת העשור האחרון.
ניתן ללמוד מכך שוב כי מהלך ההיסטוריה אינו תוצאה בלעדית של מהלכים של מדינאים אלה או אחרים ושל רצונותיהם הסובייקטיביים. אילו ידעו יוזמי ההפיכה את התוצאות העתידות לנבוע ממנה, ודאי שהיו מעדיפים להימנע מביצועה.
הכת הפאשיסטית באתונה יזמה את ההפיכה לשם חיזוק מעמדה – ונמצאה מאבדת את כל מעמדה.
ממשלת ארצות-הברית הסתכלה באהדה על ההפיכה מתוך כוונה לבצר את אחיזתה בים התיכון ונמצאה מטרפדת את אחיזתה בבסיסיה ביוון.