הצד השני של הדף

פיחות ושחיתות

סוף-סוף יהיה לממשלה מספיק כסף כדי לבוא לעזרת הבנקים אשר פשטו את הרגל... לזה קוראים הם "דאגה למשק"...

"המשק צריך להיות רווחי" שומעים אנו תמיד. הרווח למי? כאשר התנאי למשק רווחי הוא הפסד לפועלים?! ולמה מתכוונים כאשר מדברים על "בריאות המשק"? לא לבריאות האזרחים כולם ‒ כי אם ל"בריאות" הכיסים של העשירים.

"משק" ‒ זהו שם הסוואה למעבידים וליתר אנשי העסקים. נא להכיר.

מדברים על הוצאת כסף מידי הציבור. לאיזה ציבור הכוונה?

חלק מהציבור, המעבידים ויתר בעלי העסקים, מכריזים בגלוי שאין הם מוכנים להפסיד. ואמנם, אין כוונת התוכנית לגרום להם הפסדים, אלא להיפך; כאשר מתכוונים לקחת, "ציבור" פירושו: שכירים...

הממשלה, בעזרת ההסתדרות ושופרות התעמולה עושה הכל כדי לשכנע (או להכריח) את השכירים שיהיו מוכנים לוותר, להקריב עצמם "למען המשק". לממשלה יש ניסיון: בסיוע ההסתדרות, הצליחה בעבר לבטל למעשה את תוספת היוקר; היא סילפה את האינדקס; היא דחתה את תשלום התוספת.

אי תשלום תוספת היוקר מייד עם ההתייקרות מהווה העברת כספי השכירים לידי המעבידים!

אין אפשרות להמשיך ולרמות את ציבור השכירים!

לא יועילו עוד הסיסמאות הישנות: "משק", "מולדת"; ואף הדחליל המקודש, המסוגל לבלבל ולסגור כל פה, דחליל ה"ביטחון", אף הוא לא יעזור.

אם הממשלה היא "של כולנו", של כל האזרחים, עליה לנהל מדיניות שווה כלפי כולם: עליה להפסיק להגן על סודיות העסקים המאפשרת לבעלי העסקים הגדולים לשלם חלק זעום מהמיסים המגיעים מהם; את הכסף אותו היא לוקחת מהשכירים, עליה לחדול מלחלקו במתנה לבעלי העסקים: מענקים, פרמיות ומחיקת חובות...

במידה שמתקשה הממשלה בבדיקת הרווחים האמיתיים של המעבידים (לצורך חישוב המס), הרי יכולים השכירים לעזור לה: יקבלו רק אפשרות לבדוק את חשבונות מעבידיהם...

אך לא רק לממשלה יש ניסיון עם השכירים; גם לשכירים יש ניסיון עם הממשלה (ועם ההסתדרות!)... השכירים יודעים שאין על מי לסמוך. השכירים יודעים שאין לצפות מאף צד, לא להתחשבות וודאי לא לעזרה.

על ציבור השכירים לסמוך רק על עצמו!

על ציבור השכירים לעזור לעצמו!

על ציבור השכירים להתארגן!

כדוגמת שנים עברו, גם היום מתארגנות ועדות פעולה. כמו בעבר, גם הפעם מוקמות ועדות הפעולה למטרה מוגדרת ומוגבלת. לאחר זמן, כבעבר, ידעכו... הגיע הזמן להבין שלשכירים בארץ אין נציגות מרכזית שלהם, כי אין בארץ איגוד מקצועי! ההסתדרות היא רק זרוע מבצעת של הממשלה!

יש צורך להקים ועדות פעולה כאירגון של קבע!

דרשו מהוועד שלכם לפעול בכיוון זה! במידה שהוועד מסרב ואין אפשרות להחליפו מייד, בחרו בוועדת פעולה זמנית!

האירגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן")

סניף חיפה, נובמבר 1974

הצד השני של הדף

מה קורה בצפון?

האם מחפשת הממשלה דרך כדי להשתיק את התמרמרות הציבור על הפיחות? (כאשר יש מתיחות במצרים ‒ העיתונות הישראלית יודעת לספר שסאדאת מעוניין להסיח את הדעת על ידי מתיחות צבאית).

הפעם, תרגיל זה כבר לא יעזור.

גם לו היתה מתיחות "אובייקטיבית" לא היתה זאת סיבה שהשכירים יתרמו את כספם למעבידים. כי במידה שהשכירים אינם מקבלים תוספת יוקר מלאה מייד, נשאר כסף זה בכיס המעסיקים.

צריכת החלב ושאר מוצריו ירדה ב-30%. יש להניח שצריכת הפרוות היקרות והרהיטים מדנמרק תעלה!

על ציבור השכירים לא לוותר,

לא לדרוש חלוקה צודקת של העול.

את העול יש לפרוק, לשבור.

יש לדרוש העלאת המשכורות מייד (ולא בינואר).

יש למחות על התמרונים הצבאיים.

האירגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן")

סניף חיפה, נובמבר 1974