אל חברי הכנסת הנואמים היום כנגד "מעשה סבסטיה"
הזמנתם אותנו לעצרת כדי לדון בשאלה: "מדינת חוק או הפקר?"
ספרו לסבתא שזוהי השאלה העיקרית. גם היא לא תאמין לכם.
מרבית הישראלים יודעים כי שאלת ההתנחלות (קולוניזציה בלע"ז) היא שאלה פוליטית ממדרגה ראשונה – גדולה מדי וחשובה מדי מכדי שיטפלו בה בצורה פורמאלית, על סמך טיעונים של "חוק וסדר".
השאלה העיקרית ברורה לכל – ליהודים ולערבים, לציונים ולאנטי-ציונים, לסוציאליסטים, לקומוניסטים, לליבראלים ולפאשיסטים – זוהי שאלת ההכרה והמאבק למען זכויותיו הלאומיות של העם הערבי הפלשתינאי.
זהו העיקר!
שאם לא כן, אתם חייבים תשובה על השאלה הבאה: מה עם כל שאר חמישים ההתנחלויות בשטחים הכבושים, שהן כולן "חוקיות" לגמרי? אתם בעדן או בעד פירוקן?
אל תשתמטו מתשובה!
אם שאלת ה"חוקיות" היא הקובעת בעניינים פוליטיים, אזי אין לנו ברירה אלא להצדיק את הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה; שכן ממשלת צ'כוסלובקיה "הזמינה" את ממשלת ברית המועצות לשלוח את כוחותיה המזויינים לפראג…
ואין לנו ברירה אלא לקבל כדת וכדין את גל המעצרים האחרון בשטחים הכבושים. שכן שלטונות הכיבוש הישראלים עצרו כ-150 פעילים מן החזית הלאומית הפלשתינאית בשטחים והשליכו אותם לכלא על פי צו מינהלי – בהתאם להחלטת הממשלה שבה תומכים מרבית הח"כים הנואמים היום.
וגם סיפוח ירושלים הערבית הוא חוקי – בהתאם להחלטת הרוב בכנסת!
וגם הסירוב להכיר בזכותם של הפליטים הפלשתינאים לחזור למולדתם…
וגם הכחשת קיומו של העם הערבי הפלשתינאי…
ועוד ועוד…
* * *
ישנם רבים, גם באולם זה, התומכים בדרישות הבאות ונכונים להיאבק עליהן:
- למען פירוק ההתנחלויות, ביטול הסיפוחים ונסיגה מכל השטחים הכבושים!
- למען הכרה בזכויותיו הלאומיות של העם הערבי הפלשתינאי בארץ זו, למען הכרה בזכותו להגדרה עצמית!
אין אנו היחידים התומכים בדרישות אלו. לא תספקנה אצבעות שתי הידיים כדי למנות את כל הקבוצות והאירגונים המצהירים על כך בפומבי. מרק"ח ועד לחברים במפ"ם ובמפלגת "העבודה". וכן רבים שאינם מאורגנים.
באחת: יהודים וערבים, מאורגנים ושאינם מאורגנים, סוציאליסטים וקומוניסטים, ליבראלים ודמוקראטים, ציונים ואנטי-ציונים, חייבים לתת יד זה לזה למאבק משותף!
מאבק זה יסלול את הדרך לשיכנוע ההמונים הערביים, ובמיוחד בני העם הערבי הפלשתינאי, למען הכרה בזכויות המלאות של העם היהודי-ישראלי להתקיים ולחיות בשלום עם עמי ערב.
אין אנו מציעים לכסות ולטשטש הבדלים רעיוניים ופוליטיים; אין אנו סבורים כי מאבק משותף כזה צריך לבוא על חשבון פעילותם של הקבוצות, האירגונים והמפלגות הקיימות. אך חרף ההבדלים הרעיוניים, הפוליטיים והאירגוניים יש ליצור את הכלים למאבק המשותף!
זוהי הדרך למאבק נגד המתנחלים השודדים בסבסטיה – נגדם ונגד גרוריהם וסוכניהם ב"אופוזיציה" וב"קואליציה".
זוהי הדרך להוצאת המאבק מתוך אולמות קולנוע אל הרחוב הישראלי; להפקעת המאבק מידי עסקנים מכובדים ולהפקדתו בידי המוני ישראלים החפצים בחיים ולא במוות, בשלום ולא במלחמות!
האירגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן")
המען להתקשרות: ת.ד. 28061 תל אביב
ת.ד. 2321 ירושלים
ת.ד. 44513 חיפה
31 ביולי 1974, תל אביב