מר ק. לא חשב שהוא מוכרח לחיות באיזו ארץ מסוימת במיוחד. הוא טען: "אני יכול להיות רעב בכל מקום". אך יום אחד הוא הסתובב בעיר אחת, שהיתה כבושה על ידי האויב של הארץ שהוא חי בה. לפתע נתקל בקצין של צבא הארץ העוינת וזה אילץ אותו לרדת מן המדרכה. ק. ירד וגילה שהוא כועס על אותו אדם, ולא רק על האיש אלא במיוחד על ארץ מוצאו, עד כדי כך שאפילו אמר: הלוואי וארץ זו תימחק ממפת העולם.
"כיצד", שאל ק., "נהפכתי ברגע זה ללאומני? כיוון שפגשתי לאומני? אך זה הרי ההסבר לכך שצריך להשמיד את הטיפשות, כי היא מטמטמת את אלה שנתקלים בה".