עם כל ההערכה להחלטתך, סרן מוטי אשכנזי, כי אזרח במדינת ישראל יכול ללחום את מלחמת הצדק שלו רק ברחוב, ועם כל ההערכה למה שיושבי בתי-הקפה קוראים "אומץ הלב" שלך לצאת ולהפגין (דבר שלא אמרו על הרבה מפגינים אחרים), נדמה לנו שאתה מתריע על המחדל המשני בלבד. אתה תוקף את האחראים למחדל הביטחוני. אינך תוקף את האחראים למחדל השלום.

קיימות שתי דרכים לדון במחדל. דרכו של הימין והמתחסדים הנלווים אליו, התוקפים את מחדלי הביטחון – מה שהם היו רוצים זה צה"ל חזק ומוכן היטב שהיה דופק את הערבים ושובר להם את העצמות. ישנה הדרך השנייה, דרכם של השמאלנים ומחנה השלום, המבקרים את כל המדיניות שאיפשרה למלחמה האחרונה לפרוץ במקום שתניח לשלום לפרוץ.

הבעיה אינה מדוע צה"ל לא היה מוכן בקו בר-לב, אלא מה הוא עשה שם בכלל?