שבע שנים חלפו מאז מלחמת יוני, והמפלגות הציוניות ממשיכות לנגן את אותו התקליט: "פנינו לשלום, רצוננו בשלום, שאיפתנו השלום". אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד. שהרי הכיבוש נמשך, הסיפוח זוחל וההתנחלות גוברת.

לכן אין אף אחד מבני העם הערבי הפלשתינאי רוחש אמון לציונות ‒ המופיעה לעיניו בפרצופים שונים ובאמצעות מפלגות רבות (העבודה, מפ"ם, גח"ל, מפד"ל, קבוצת אבנרי, קבוצת מיקוניס וכו'). אפילו אותם פלשתינאים התומכים במפלגות אלה ומשרתים אותן ‒ יודעים את האמת. הם עושים זאת מפני שנשברו, מפני שנכנעו, מפני שהפכו מבני-אדם גאים למשתפי פעולה ולזנבות.

עניין אחר הוא עמדתה של רק"ח. גם לה יש תקליט אחד אותו היא מנגנת מאז הכיבוש של 1967: החלטת מועצת הביטחון 242 היא המפתח לגאולה, היא הדרך לפתרון שאלת זכויותיו של העם הערבי הפלשתינאי.

זוהי אשליה! זוהי אשליה מרדימה! זוהי אשליה מסוכנת!

כי לא הדיפלומטיה הבינלאומית תפתור את בעיות העמים, ולא שרי חוץ של מעצמות גדולות ישברו את עול הדיכוי.

אנו סבורים כי פתרון בעיותיו של העם הערבי הפלשתינאי ומימוש מלוא זכויותיו ייתכנו רק באמצעות מאבק מהפכני, שימגר את הסדר החברתי הקיים באזורנו ויקים תחתיו איחוד סוציאליסטי של עמי האזור.

שהרי החלטת מועצת הביטחון 242 מדברת במפורש על חזרה למצב שהיה קיים לפני מלחמת יוני 1967 ומתעלמת מקיום העם הערבי הפלשתינאי, במסווה של דיבורים על "בעיית הפליטים". האמת היא כי הבעיה הפלשתינאית לא התחילה במלחמת יוני 1967 ולא נולדה עם בעיית הפליטים; שהרי כבר עשרות בשנים מתפשטת הציונות, מנשלת את בני העם הערבי הפלשתינאי, משתלטת על שטחים וקובעת עובדות. שורש הבעיה הפלשתינאית טמון בציונות; כלשון דיין, הציוניות "הופכת ארץ ערבית לארץ יהודית" ‒ בעבר, בהווה ובעתיד. לכן ‒

כל פתרון המבוסס על המשך קיומו של משטר ציוני, בגבולות כלשהם, הוא אשליה; וכל מאבק המבוסס על השלמה עם קיומם של המשטרים הערביים הנוכחים הוא מלכודת.

פירושם המעשי של פתרונות כאלה ומאבקים כאלה הוא המשך הכיבוש והדיכוי של הפלשתינאים ‒ הן על ידי ישראל והן על ידי המשטרים הערביים.

אין אנו זורעים אשליות כי החלטת מועצת הביטחון היא הדרך לפתרון; אין אנו זורעים אשליות כאילו הדרך הפרלמנטרית תביא את השחרור להמונים בישראל. למה אם כן קוראים אנו לך להצביע עבור הרשימה הסוציאליסטית המהפכנית?

לא בכדי להקים סיעה בכנסת ולא בכדי להצטרף ללהקת השחקנים בבית המחוקקים. אנו קוראים לך להצביע עמנו כדי להפגין! כדי להפגין נגד הציונות, נגד המעמדות השליטים במזרח הערבי, נגד האימפריאליזם שהוא בעל-הבית האמיתי של המשטרים הקיימים באזורנו.

ההפגנה הזאת היא רק צעד אחד בדרך ארוכה של מאבקים יומיומיים, חלקיים, כדי לגבש בקרב המוני שני העמים את ההכרה כי המאבק המהפכני המשותף הוא האלטרנטיבה היחידה להמשך הדיכוי, הניצול והמלחמות. ואילו פתרונות מדיניים או צבאיים, בחסות המשטרים הקיימים ובהנהגת המעמדות השליטים באזור הם חלומות-שווא, שאי הגשמתם זורעת רק יאוש ואדישות.

גם בימים אלה, כשהכל עוסקים בבחירות ומכונות התעמולה של כל המפלגות מטרטרות באוזנינו, נחזור ונשנן אמיתות-יסוד של מהפכנים בעולם כולו:

מאבק ההמונים הוא הדרך לשחרור; השינויים העמוקים והאמיתיים בחיי בני-אדם גורלם נחרץ ברחובות ולא בפרלמנטים; התארגנותם העצמית של המוני המנוצלים ‒ פועלים ופלאחים ‒ היא התנאי לניצחון!

הרשימה הסוציאליסטית המהפכנית