אל הקורא,

מכונת ההרג וההרס האימפריאליסטית פועלת בווייטנאם במלוא הקיטור, יומם ולילה. אך מוסקבה ופקין שומרות על נאמנותן למדיניות הקרויה בפיהן "דו-קיום בשלום". את מחיר ההשלמה עם האימפריאליזם, מצד שתי המעצמות ה"סוציאליסטיות", משלם העם הווייטנאמי בדם.

אמור מעתה: מדיניות ה"דו-קיום בשלום" אין לה ולא כלום עם עניין השלום העולמי. זוהי מדיניות המחבלת במאבק האנטי-אימפריאליסטי, זוהי מדיניות המהווה בלם על דרך המהפכה הסוציאליסטית. ובעוד שהברבריות האימפריאליסטית, כדוגמתה לא ידע העולם מאז ימי הנאציזם, מופגנת בווייטנאם, נתבשרנו על הידוק היחסים הדיפלומטיים בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הבובות בסייגון ועל מומחים ישראליים המסיירים בשדות הקטל, כדי ללמוד ולהעמיק את הידע הצבאי שלהם.

אכן, אמור לי מי הם ידידיך ואומר לך מי אתה!

לא לאורך זמן יועילו התרגילים האקרובטיים של תועמלני המשטר בכלל, ותועמלני השמאל-הציוני בפרט, המתארים לפעמים את קשריה של ישראל עם האימפריאליזם כ"מקח-טעות", או "טרגדיה", או "פרובלמטיקה סבוכה", ועוד כהנה וכנה ביטויים הבאים לערפל, להסוות ולטשטש.

ישראל הינה בת-ברית ובת-חסות של האימפריאליזם; היא קשורה במערכת עולמית זאת לחיים ולמוות. קשר זה הוא המאפשר את המשך דיכויו ונישולו של העם הערבי הפלשתינאי קשר זה הוא הסכנה האמיתית לעתידם של המוני יהודי ישראל.

*  *  *

ההתייצבות הנראית לעין של מצב הכיבוש מעודדת את הספחנים והמתנחלים הציוניים במעשי הסיפוח וההתנחלות שלהם. שחצנותם ויהירותם מרקיעות שחקים. ועדויות לכך מצויות לרוב: החל בנישול ערביי פיתחת רפיח; עבור דרך ההרס השיטתי ברצועת עזה; הריסוס, ההפקעה וההתנחלו בעקרבה; ההפקעה המאסיבית במעלה אדומים; הבנייה בנבי-סמואל; נישול פליטי דיר-יאסין וליפתא מן הגבעה הצרפתית בירושלים, וכלה – בינתיים – בהכנות לבניית עיר יהודית ליד רפיח. אל כל אלה מתלווה ההודאה הרשמית, שריח דם נודף ממנה, על 1,000 (אלף!) ערבים שנפגעו מפעולות צה"ל מאז ספטמבר 1972.

אך להתייצבות זו של מצב הכיבוש גם צדדים מדאיגים מבחינת השלטון: נופלות המחיצות שבין ערביי ישראל (שהיו מכונים במשך שנים בשם "המיעוט הערבי") לבין ערביי השטחים הכבושים. אלה גם אלה הם בני העם הערבי הפלשתינאי. "מומחי הביטחון" החלו חוששים מהתארגנות פלשתינאית אפשרית תחת השלטון הישראלי. לכן אין הם מתנחמים במצבם העגום של הארגונים הפלשתינאיים הידועים, דוגמת "אל-פתח".

אל חשש זה מתלווה דאגה נוספת: דאגה מהתגברות שיתוף הפעולה והידוק הקשרים בין יהודים ישראלים וערבים פלשתינאים על בסיס פעילות סוציאליסטית מהפכנית. טול לדוגמה את הפעילות סביב נישולם הישן-נושן של כפריי בירעים ואיקרית. ההפגנה הענקית נגד הנישול, אפילו שהתנהלה בניצוחם של הבישוף ראייה ועמיתיו הפוליטיים, הדליקה אור אדום במשרדי "מומחי הביטחון". אלה רשמו לפניהם את דבר שיתוף הפעולה הבין-ארגוני והרב-פוליטי במאבק יהודי-ערבי זה. אלפי איש המפגינים נגד נישול ערבים מעל אדמתם אינו דבר של מה בכך במדינה ציונית!

ולא רק הפגנת בירעים-איקרית הדאיגה. גם ההד לו זכה מאבקו של גיורא נוימן בקרב יהודים וערבים הדאיג. גם הנסיונות של אנשי שי"ח לחצות את הקו הירוק בפעילותם הדאיג. גם הנטיה ההולכת וגוברת לסרב לשרת בשטחים הכבושים הדאיגה.

זהו הרקע הכללי למאסרים הנרחבים של יהודים וערבים ולהאשמתם ב"ריגול וחבלה".

*  *  *

השלטונות ועושי דברם עשו כבר שימוש רב בנושא "רשת הריגול והחבלה". ועוד ידם נטויה: לזרוע איבה בין יהודים וערבים, להפחיד את אותם היסודות – הן בקרב האוכלוסיה היהודית והן בקרב האוכלוסיה הערבית – שגילו נכונות למאבק פוליטי עקיב נגד המשטר, להמית את ניצני שיתוף הפעולה בין מהפכנים יהודים לבין מהפכנים ערבים, להתנקם בערבים גאים, המסרבים להרכין ראש בפני השלטונות.

בתחילת ינואר נועדו יחדיו נציגים מקבוצת "אבנגרד", מן הסקציה הישראלית של האינטרנציונל הרביעי, מהברית הקומוניסטית המהפכנית – "מאבק" ונציגי ארגוננו. הם פרסמו את גילוי-הדעת הבא:

הממשלה שואפת לחסל את ארגוני השמאל, תוך שימוש בפרובוקציות. לאחר גילוי מה שכונה "רשת הריגול והחבלה" הלם המשטר, על-ידי מעצרם של מלי לרמן ורמי ליבנה, ב"ברית הקומוניסטית המהפכנית – מאבק". ההמשך ברור, בשיטת הדומינו. אחרי "מאבק" יבואו אחרים. נגד הפנתרים השחורים הומצאו עלילות של "טרור פנימי" ובקבוקי מולוטוב; נגד ארגוני השמאל מפעילים את הפרובוקציה הגלויה של "ריגול וחבלה".

הם אינם מתכוננים לעצור בכך. בהודעה כי צפויים עוד מאה מעצרים מכין המשטר את הרקע למעצרם של פעילים פוליטיים נוספים ולחיסול ארגונים פוליטיים ופועליים. האשמתם של חברים בארגון פוליטי גלוי כי הם חברים ב"ארגון עוין" היא רק התחלה.

הממשלה, העוסקת מזה שנים בנישול ערבים, דיכוי מעמדי ועדתי ואפליה גזעית, זקוקה ל"גיבוש לאומי" נוסף, נוכח גלי השביתות והאמרת המחירים; היא זקוקה לנימוקי בטחון חדשים כדי להצדיק את המיליטריזם והמשך הדיכוי.

המשטר בישראל אינו יכול לשאת התארגנות פוליטית המשותפת ליהודים וערבים והוא מפעיל את כלי נשקו – החל בש"ב וכלה בבתי המשפט – כדי לחסל כל פעילות כזאת.

אין אנו נותנים כל אמון בהודעות המשטרה והש"ב; הן נועדו ליצור הסתה המונית. האשמות מהאשמות שונות, שהועלו ברוח זו, כבר הופרכו (וחלקם הגדול של "הנאשמים" כבר שוחררו).

ידוע לנו כי רבים מהעצורים עונו קשות במסורת שיטות החקירה המקובלות. נשמעים איומים להעמידם לדין-צבאי במשפט סגור, על פי תקנות ההגנה לשעת-חרום 1945. אתמול טענו שפועלים שובתים הינם "מחבלים" ו"פוגעים בבטחון המדינה"; היום הם פוגעים בארגונים פוליטיים בטענה שהם "עוינים"; מחר הם יחסלו ועדי-פועלים בטענה שהם "פוגעים באדות הלאומית". הם פוגעים בחופש ההתארגנות הפוליטית ובאותו הזמן מכינים את החוקים שיאפשרו להשליך לכלא פועלים שובתים.

נעצור אותם עכשיו!

אתמול הכריזו על בירעים ואיקרית כעל שטח סגור, מחר יאסרו הפגנות נגד "מעשים חריגים" וכל התארגנות בבתי-ספר ובשכונות.

נעצור אותם עכשיו!

בל יצליחו להוציא אף ארגון פוליטי מחוץ לחוק!

נעצור אותם עכשיו!

נילחם על זכותו הדמוקרטית של כל אדם להתארגן בהתאם להשקפותיו ולמצפונו.

אנו קוראים לארגונים ולבודדים להצטרף לקריאה זו.

*  *  *

עד כאן הנוסח המלא של גילוי-הדעת. זמן קצר לאחר שנוסח מסמך זה, החלו להגיע עדויות של בני משפחה ופרקליטים על עינויים בבתי המעצר. אנו מפרסמים להלן את נוסח הפנייה, החתומה שמית, שעליה נערך בשעה זו מבצע החתמה:

אנו מאשימים את שלטונות ישראל ואת הש"ב בעינוי האזרחים הישראלים הבאים:

  • רמי ליבנה, תל אביב
  • שאוקי חטיב, דיר חנא
  • מוחמד דסוקי, טייבה,
  • אחמד מחמוד הווארי, תרשיחא
  • סובחי נערני, בסמת טבעון
  • רסאן אגבריה, אום אל-פחם
  • סימון חדד, עבלין
  • עלי סאמנייה, ערב אל-סאמנייה
  • חנא סבית, תרשיחא,
  • סולח ג'בארין, אום אל-פחם
  • פאואז תורכי, חיפה
  • מלי לרמן, קיראון
  • ואחרים,

בשיטות הבאות:
סטירות-לחי, מכות בכל חלקי הגוף, דריכה ורמיסה של העציר המושכב ארצה, התזת מי-קרח על גופו העירום של העציר, העמדתו אל מול הקיר תוך איסור להישען עליו, עמידה על רגל אחת לזמנים ממושכים – לפעמים על שולחן ולפעמים על הרצפה, עינוי באמצעות מכות חשמל באשכים ובכל חלקי הגוף.

נוכח פשעים אלה למותר להתייחס לעלבונות, ליריקות, לאיומים על העצירים ועל בני משפחותיהם ולהשפלות האחרות.

העצירים העידו בפרוטרוט, בפני משפחותיהם ועורכי דינם, על העינויים שעברו, וזאת בנוכחות נציגי השלטונות שאף לא טרחו להכחיש את הדברים. העציר מלי לרמן הצביע בפני עו"ד פליציה לנגר (ב-8.1.73) על אחד ממעניו, שעמד בחצר כלא יגור (ג'למי), כשהוא לבוש אזרחית ובלוויית שני אנשים אחרים. הפרקליטה דרשה מאיש זה שיזדהה. הוא סירב לעשות כן בתוקף, והאנשים שבחברתו ציוו על השוטרים לסלק את עורכת הדין מן המקום.

אנו פונים לציבור הישראלי ולדעת הקהל העולמית במחאה נמרצת על הפשעים המזעזעים הללו.

בכל מדינה מתוקנת מאבדת הודאה שנגבתה בלחץ איומים ועינויים כל תוקף מוסרי ומשפטי.

אנו תובעים את שחרור העצירים בערבות, על מנת למנוע את המשך העינויים.

אנו תובעים את העמדתם לדין של מבצעי הפשעים האלה.
אנו פונים לכל אדם נאור שלא איבד את צלם האנוש להצטרף למחאתנו זו.

אנו מזהירים: מה שקרה לעצירים אלה היום – עלול לקרות לך מחר!

( - ) חתימות

המעוניינים לצרף את קולם למחאה ולתרום למימון המשך המאבק יפנו אל החותמים.

עד כאן הנוסח המלא של הפנייה, עליה חתומים אזרחים ישראלים בעלי השקפות פוליטיות שונות.

*  *  *

סרבן הגיוס גיורא נוימן שוחרר מן הכלא, לאחר שישב בבתי-כלא צבאיים קרוב לשנה.

כזכור, נידון גיורא חמש פעמים רצופות, בזו אחר זו, ל-35 ימי מחבוש כל פעם. לאחר מכן נידון על ידי בית-דין צבאי לשמונה חודשי מאסר.

לקראת מועד סיום המאסר החליטו שלטונות הצבא להימנע מחידוש הפרשה וממשפט נוסף והסכימו להסדר הבא: גיורא יחתום על השבועה בתוספת הסתייגות, ויוצב לשירות בבית-חולים בתחומי הקו הירוק וללא מדים. ההסתייגות אוצתה הוסיף גיורא נוימן אומרת: "יחד עם זאת לא אשתתף ולא אקח חלק בשום צורה במעשי הכיבוש ובפעולות המלחמה, אותם אני שולל בתוקף והנוגדים את מצפוני".

*  *  *

 אנו מפנים את תשומת-לב הקוראים לעובדה, שהרכבו של גיליון זה שונה ברגע האחרון: מאמרים וכתבות הוצאו ובמקומם הוכנסו אחרים – גילוי-דעת של הברית הקומוניסטית שהובא אלינו לפרסום, מאמרו של הפנתר כוכבי שמש הדן באירועים האחרונים, מאמרו של המהפכן המצרי מחמוד חוסיין שהפך אקטואלי נוכח ההתרחשויות במצרים.

מערכת "מצפן"

*  *  *

מתוך עיתון הפנתרים השחורים

מטרותינו:

  1. חיסול משכנות העוני - 
    הקצאת תקציבים לפתרון מהיר של מצוקת הדיור למשפחות מרובות ילדים.
  2. חינוך חינם לכל דורש - 
    חינוך חינם מגיל 3, כל שלבי החינוך יהיו חינם.
  3. שכר מינימום ריאלי - 
    משכורת מינימום לפי גודל המשפחה, שתאפשר קיום נאות.
  4. שיכון לזוגות צעירים -
    ייבנו שיכונים לזוגות צעירים במחירים שיוכלו לעמוד בהם.
  5. שוויון לכל - 
    לא יזכה אדם בהנאות בגלל מוצאו העדתי, דתו, מינו, או השתייכותו הקבוצתית.
  6. חיסול מוסדות לנוער עבריין - 
    במקומם יש להקים פנימיות, בתי-ספר מקצועיים ועיוניים.
  7. שינוי חוק המעצר לפני משפט - 
    החוק הקיים גורם לאי-צדק, אנשים רבים יושבים במעצר עד למשפטם, לבסוף הם יוצאים זכאים.
  8. תוכנית פיתוח שוויונית - 
    חלוקה שווה של תקציבי הפיתוח, לכל השכונות.
  9. דמוקרטיה וחופש הפרט -
    חופש ההפגנה והביטוי אינם ניתנים לחלוקה.
  10. צרכי הכלל החיוניים, שירות ממלכתי חינם.

יחוסל העוני!

 

הפנתרים השחורים
הכתובת: ת.ד. 3742, ירושלים