לאחי היקר שלום רב!

‏זה זמן רב שאתה משרת בצבא ודברים רבים על מצבי אינם מגיעים בוודאי לידיעתך.

‏ראשית כל עלי לבשר לך כי נולד לי בן – החמישי במספר – והוא הצטרף למיטתם של עזרא וגאולה, התאומים.

‏יעקב, הבן הבכור שלי, נעצר השבוע על-ידי המשטרה באשמת גניבת חפיסת שוקולד מהמכולת, ואני מאוד חושש לגורלו. נודע לי כי עומדים לדון אותו לתקופה של שלוש שנים במוסד לנוער עבריין. אתה ודאי יודע כי מוסד זה מכשיר את הנערים שבו לחיי פשע; במוסד הם לומדים איך לגנוב ואיך לעשן חשיש; בקיצור – הם לומדים איך להיכנס למעגל הפשע ממנו לא יוכלו לצאת יותר.

‏אתמול ביקרתי יחד עם רותי, בת התשע, בבית-החולים "הדסה", והרופא הסביר לי שרותי סובלת מקדחת השיגרון. הוא אמר לי שמחלה זו היא תוצאה של הצפיפות בדירה ושאני צריך לגשת מיד למשרד השיכון שיחליפו לי את דירתי שהיא בת חדר וחצי, ואם לא יחליפו מיד את הדירה, עלול להיווצר אצל רותי סיבוך בכלי הדם הקרובים ללב והיא עלולה למות.

‏היום הלכתי למשרד השיכון עם המכתב של הרופא, הפקיד שם הסתכל עלי כאילו נפלתי מהשמים. "רוצה דירה?" הם צחקו עלי, "וכי אתה לא יודע שאין לנו דירות?" שאלו אותי. "זה לא משרד השיכון?" ניסיתי להתחכם, "כן, אבל אתה לא קורא בעיתונים כמה עולים חדשים מגיעים, והלא הם אחינו וצריך לדאוג להם, לא?" ענה הפקיד. "כן, אבל לי יש פתק מהרופא", התחננתי. "אתה לא היחידי, יש הרבה כמוך", צעק עלי. הלכתי משם.

‏אחי היקר!

‏אני לא מבין מדוע כשרק מדובר בי אומרים לי "אין תקציב, יש עולים, יש ביטחון ויש ... ויש ..." ורק לי אין.

‏כשרצו להשקיע בפרס ובאוגנדה, מדינות זרות לנו – אז מצאו מספיק כסף כדי להפסיד שם כמה מיליונים, וכשבנו את מלון "הילטון", לא היתה בעיה של תקציב. אתה זוכר בוודאי שהממשלה כיסתה את גירעונות הבנקים, גם לזה היה להם תקציב.

‏ אחי היקר!

‏למה הבת שלי, רותי, לא שווה כמו עולה חדש? תחשוב רגע, בשביל שרותי לא תמות, צריכים להחליף לה דירה, אבל לא – הם מעדיפים עולה חדש על פני רותי שלי.

‏אומר לך את האמת, כבר לא איכפת לי שרותי תמות, המסכנה סובלת קשה מאוד, בלילות היא יורקת דם ומשתעלת כל הזמן, ואני נורא מרחם על אמא שלה, איך שהיא סובלת! אבל מה, במדינה הזאת קשה גם למות, למות עולה כסף רב, וכשאני חושב על כך אני נורא מזדעזע מהעובדה שהכנסתי החודשית היא בס"ה 483.60 ל"י וזאת לאחר עשר שנות עבודה.

‏אחי היקר!

‏אני סובל קשה ומקווה לעזרה ממך. יכול להיות שאתה קבור עמוק באדמה בסיני, בבקעה, ברמה, או אי-שם בארץ. אתה מחזיק בידך נשק ומצפה לקדם כל רעה אפשרית. ברגעי מתח אלו, ברצוני שתדע דבר חשוב מאוד: אתה לא מגן עלי, לי אין רכוש שצריך לשמור עליו וחיי אינם חיים. מה שאתה עושה זה להגן על אלה שדופקים אותי.

‏אתה, אחי, מגן עליהם ובזה אתה גורם שימשיכו לדפוק אותי .
‏יכול אתה להפסיק את סבלי. אתה נמנה על אלה שיש בידיהם את הכוח להשפיע על מבנה החברה.

‏בשתיקתך אתה מגן פעם נוספת על העשירים ועל השולטים במדינה. כל מאמציך אינם מכוונים להיטיב את חיי.

אתה יכול לשנות את המצב שלי במהירות; ארגן את חבריך ליחידה, שילחו עצומות משותפות לראשי המדינה, קיראו לכל הנוגעים בדבר לשנות את מצב העניים במדינה.

‏זכור נא, אחי, תפקידך בצה"ל פירושו להגן גם עלי. אנא עשה זאת.

‏ד"ש חם לכל הידידים.

‏עוד תשמע ממני.

שלך בציפייה,
האזרח העני