מאת פטריק (פדי) טריינור
מאסארין רו מס' 1
שיכון דיויס – בלפאסט
גיורא יקר,
קראתי בעיתונכם מה שכתבת לשר הביטחון, רב-אלוף דיין. שמחתי להיוודע כי סירבת לשרת בצבאו.
הנני אסיר הממשלה הבריטית ואני נמצא עתה במחנה ריכוז בשם לונג קש. בשעתו היו כאן 900 אירים, אך עתה נשארנו רק 550. הסיבה שבגללה נמצאים אנו כאן היא, שהפגנו נגד הממשלה הבריטית ואמרנו לה שלעם של אירלנד יש זכות למשול בארצו-שלו.
אנו נאבקים בעד רפובליקה סוציאליסטית דמוקרטית הכוללת את כל 32 המחוזות. ברפובליקה זאת לא ינוצלו אנשי מעמד הפועלים על ידי הבורגנים. (הערת המערכת: עם חלוקת אירלנד אחרי מלחמת העולם הראשונה, קיבלו 26 ממחוזותיה עצמאות במסגרת הרפובליקה האירית הבורגנית, וששת המחוזות הנותרים נשארו בשלטון בריטי). העם האירי העלה חמש תביעות מן הממשלה הבריטית, ואלה הן:
יושם קץ למעצרים האדמיניסטרטיביים ותינתן חנינה לכל האסירים הפוליטיים ולכל האירים הנמלטים והמבוקשים על ידי השלטונות.
ייסוגו כוחות הצבא הבריטי אל מחנותיהם, עד להוצאתם הסופית מארץ זאת, ויושם קץ מיידי לדיכוי הצבאי.
יבוטלו תקנות ההגנה לשעת חירום.
יינתן מיד חופש להתבטאות פוליטית. במיוחד, דורשים המועדונים הרפובליקאים את מלוא זכות קיומם הדמוקרטית.
תוענק חנינה כללית לכל האנשים המעורבים במערכת אי-הציות האזרחי או המבוקשים עקב התנגדותם לכוחות הצבא הבריטי; ויבוטלו כל חובות המסים שנצטברו כתוצאה ממערכת אי-הציות האזרחי.
עד שלא ימולאו תביעות אלה, לא תשלים ארץ זאת עם צורת ניהולה.
אנו, העצורים בלונג קש, מביעים את הסולידאריות שלנו איתך ועם חבריך האסורים כמונו.
אודה לך אם תענה על מכתב זה.
חתומים – פטריק (פדי) טריינור עמנואל קלי* * *
מכתב זה הגיע לגיורא נוימן, לפי כתובת הכלא הצבאי, זמן קצר לאחר שיצא הגיליון הקודם של "מצפן". זהו מכתב אחד מתוך מאות מכתבי העידוד והתמיכה שהגיעו מרחבי העולם. תשובתנו נתונה להלן.
האירגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן")
ת.ד. 28061, תל אביב – ישראל
חברים יקרים,
גיורא נוימן העביר לנו את מכתב הסולידאריות שלכם. הננו מבינים שבינתיים קיבלתם תשובה אישית מטעמו.
עתה הננו, הקבוצה הפוליטית שאליה שייך גיורא, רוצים להביע לכם את הסולידאריות שלנו עם מאבקכם.
עקבנו בעניין רב אחרי המאבק בארצכם, בייחוד מפני שיש דמיון מסוים בין בעייתכם לבעייתנו. בשני המקרים מקורה של הבעיה הוא בהתנחלות שכוונה נגד האוכלוסייה המקומית ונתמכה על ידי האימפריאליזם הבריטי. בוודאי תעניין אתכם העובדה כי סר רונאלד סטורס, מושל ירושלים אחרי כיבוש פלשתינה על ידי הבריטים, אמר בשעתו כי הממשלה הבריטית היתה מעוניינת לתמוך בהתנחלות הציונית – מפעל שיש "ברכה בו הן לנותן והן למקבל, מתוך שייצור בשביל אנגליה איזו אלסטר (צפון אירלנד) יהודית קטנה ונאמנה במדבר של ערביוּת שהיא אויבת בכוח לאנגליה" (הערכת המערכת – ציטטה זו מופיעה כאן לפי הנוסח העברי: "זכרונות", מאת סר רונאלד סטורס, הוצאת "מצפה", תל אביב, 1938, עמ' 550). אותם חוקי חירום שהופעלו נגדכם קיימים גם כאן. הם נחקקו על ידי האימפריאליזם הבריטי בתקופת שלטונו כאן, וכשהוקמה מדינת ישראל ב-1948 אימצה היא אותן תקנות לשעת חירום. כאן, כמו בארצכם, נעצרים אנשים ללא משפט ומופעלות נגדם צורות אחרות של דיכוי לפי אותו "חוק" שנחקק על ידי האימפריאליזם הבריטי.
כפי שהריאקציה והאימפריאליזם מנצלים את הפרוטסטנטים בארצכם נגד אחיהם הקתוליים, כך בארצנו מנצלים את היהודים נגד אחיהם הערבים.
כמוכם, חברים, גם אנו הבינונו כי הפתרון היחיד הוא הסוציאליזם. כפי שאתם נאבקים למען רפובליקה דמוקרטית סוציאליסטית באירלנד כולה, כך אנו – קבוצה הכוללת יהודים וערבים כאחד – נאבקים למען רפובליקה דמוקרטית סוציאליסטית מאוחדת במזרח הערבי כולו, שבתוכה צריכה ישראל להשתלב. הננו שולחים לכם את ברכתנו ומאחלים לכם הצלחה מלאה במאבקכם הקשה. אנא העבירו את רגשות הסולידאריות הסוציאליסטית שלנו לכל חבריכם.
נשמח מאוד לשמוע מכם בעתיד. האם נמצאים אתם עדיין במעצר? האם יש התפתחויות חדשות במאבקו של עמכם?
לבסוף ברצוננו לספר לכם כי חברנו גיורא נידון ל-8 חודשי מאסר בכלא צבאי; וזאת לאחר שהיה אסור במשך חמש תקופות רצופות של 35 יום כל אחת. אף על פי כן, רוחו איתנה עתה כתמיד בהתנגדותו לדיכוי הציוני והוא נחוש במאבק למען הסוציאליזם. במאבקו הקשה שאב הוא עידוד רב מגילויי הסולידאריות שקיבל מכם ומעוד חברים רבים בכל רחבי העולם.
בברכת חברים, "מצפן"