תהא הפרשנות הצבאית, על מגוון הסתעפויותיה, כאשר תהיה, אין בכוחה לערער את המסקנה המדינית-חברתית הבלתי נמנעת: המדינה של דרום-וייטנאם על כל מוסדותיה אינה אלא פיקציה המוחזקת בכוח פיסי ובמימון של האימפריאליזם האמריקאי.
העם של וייטנאם תומך, ברובו המכריע, בווייטקונג ובממשלת הצפון. רוב זה כולל את מעמד האיכרים, המהווה את רובה המכריע של האוכלוסייה. רק שכבה דקה של המעמד המנצל המקומי – בעלי אחוזות וסוחרים עירוניים – ומקורביו, היא המקיימת את הפיקציה הנ"ל. לכן ברור לכל בר בי רב, כי ברגע שתיפסק המעורבות האימפריאליסטית בשטח, תקרוס תחתיה מדינת הדרום, והדמוקרטיה הווייטנאמית תקים, בכל שטח וייטנאם, ממשל הדומה לזה הקיים בצפון.
יש אלוף בצלות, יש אלוף שום ויש אלוף (מיל') חיים הרצוג. פרשן זה אדוק בדבקותו באימפריאליזם במידה רבה עוד יותר מעמיתיו שמעבר לים. הוא מוסיף לטעון בפרשנותו כי המיתקפה האחרונה של הווייטקונג, הנתמך על ידי האנוי, אינה אלא מיתקפה של האימפריאליזם הקומוניסטי. מי שאינו יודע גיאוגרפיה עשוי להבין כאילו הווייטקונג תוקף את מרילנד או את וושינגטון.
בהקשר זה מן הראוי להזכיר, כי בני וייטנאם לוחמים ברציפות מאז מלחמת העולם השנייה ועד עצם היום הזה. הם לחמו נגד הכובש היפני ונגד הכובש הצרפתי. עתה לוחמים הם נגד הכובש-הפולש האמריקאי. כל מלחמותיהם היו והינן על אדמת הודו-סין, נגד צבאות אימפריאליסטיים שהובאו ותודרכו ממרחק של אלפי ועשרות-אלפי קילומטרים.
אחר התמוטטות החזית הצרפתית בדייאן בייאן פו כונסה, ב-1954, ועידת ז'נבה, בה לקחו חלק, בין השאר, סין וארצות הברית. ההסכם שהושג בוועידה כלל, בין השאר, את הפרטים הבאים: פינוי כל הכוחות הצרפתיים; קיום בחירות כלליות תוך שנתיים מיום חתימת ההסכם בכל רחבי וייטנאם, אשר הוכרה כמדינה אחת לכל דבר; תיחום קו מפריד זמני בין הצפון והדרום, עד מועד קיום הבחירות.
ממשלת ארצות הברית, על אף תמיכתה המוצהרת בהסכם, הקימה ממשלת בובות פרו-אמריקאית בדרום, מתוך כוונה לרשת את העמדות שהותיר אחריו האימפריאליזם הצרפתי היגע. ארצות הברית והממשלה שהקימה סירבו בתוקף לקיים את הבחירות הכלליות שעליהן דובר בהסכם, מתוך שידעו אל נכון ללא שמץ של ספק כי תוצאותיהן יהיו אימוץ המשטר של הצפון על ידי וייטנאם כולה. כך גברה, בהדרגה, המעורבות של האימפריאליזם האמריקאי בווייטנאם עד למצב בו נמצאים העניינים כיום.
האלוף-מיל' חיים הרצוג ועוד אלופי שום-כלום שכמותו אינם מפיצים פרשנות אלא מפרישים פרש מעורר צחנה, רווי שקרים שהם תערובת של בורות וסילופים זדוניים.
אם שש-מאות אלף החיילים האמריקאיים ועוד אלה שגייסו במקום, וכן כל העוצמה האדירה של העשירה במעצמות תבל – לא יכלו לה, למהפכה בווייטנאם, לא יוכלו לה, בהבל פיהם, ההרצוגים ושאר חיפושיות הגללים של העיתונות ה"חופשית" במערב.