התבונן נא בקטע המצולם למעלה. הוא נלקח מעיתון "הארץ" מ-2 במאי. הוא מוכיח כי בישראל ישנן שתי דרכים כדי לציין את ה-1 במאי. דרך אחת היא דרך ההסתדרות, המקיימת עצרות, מסיבות, פיקניקים, אסיפות וכו' – שכולם נועדו לפאר ולרומם את הסדר החברתי הקיים, שההסתדרות עצמה היא חלק ממנו. דרך שנייה היא דרך המאבק וההפגנות נגד הסדר החברתי הקיים. עד עתה צעדו רק מעטים בדרך המאבק. אנו נמנים על מעטים אלה.

השלטון מבדיל הבדל היטב בין שתי הדרכים. ובהתאם לכך נוהגת המשטרה. אירועי הנהגת ההסתדרות וכל גרוריה נשמרים על ידי המשטרה; ההפגנות הלוחמות מותקפות על ידי המשטרה, וזה בדיוק מה שקרה בעת ההפגנה של הפנתרים השחורים, הסטודנטים והאירגונים השמאליים בכיכר הדווידקה בירושלים (ראה את תמונות השער למטה, ואת התמונות בסוף דף זה).

תמונות השער. מימין: ההפגנה בכיכר הדווידקה בירושלים, 1 במאי 1972; משמאל: איזי כהן (משמאל) וגיורא אופנהיימר (בעין חבושה) מובלים להארכת מעצר. מאחור: שרה רמז (ללה)

 

כוח משטרה מתוגבר (שוטרים רגליים, שוטרים ממונעים, פרשים, בלשים ומתז של מים) תקף את ההפגנה. התירוץ היה: ההפגנה נערכה ללא רשיון. וכי למה רשיון? כי כך מחייב החוק הקולוניאלי הבריטי מתקופת המנדט. וכי אפשר בכלל לקבל רשיון? לא ולא! כי משטרת ירושלים, ועמה אחת מוועדות הכנסת, כבר הודיעו מזמן כי לא יורשו הפגנות במרכז העיר. התוצאה: 70 עצורים, עשרות חבולים ומוכים, ביניהם גם פצועים שנזקקו לטיפול רפואי (עדות על כך תמצא בגיליון זה).

מלבד המעצרים שבוצעו בו במקום, פשטו עשרות בלשים על פני העיר ועצרו "חשודים" רבים ברחוב, במקומות רחוקים ממקום ההפגנה. כן בוצעו ביקורי פתע בבתים, לפי כתובות שבידי המשטרה (בתמונות למעלה: שוטר גורר "חשודה" למעצר, לאחר שההפגנה פוזרה והתנועה בכיכר הדווידקה חודשה). בשעת ההתקפה המשטרתית וזמן מה לאחר מכן השתמשו בלשים בבלוני גז קטנים, המופעלים ישר לעיניו של הנתקף ומשתקים אותו.

כל זה קרה ב-1 במאי.

*     *     *

ב-2 במאי הורגשה תסיסה בקמפוס הירושלמי. מכאן ואילך התגלגלו העניינים במהירות. התקיימה אסיפה על הדשא באוניברסיטה; נשלחה משלחת לרקטור; נכבש אולם הסנאט ולמעשה, למשך לילה שלם, נכבש בניין המינהלה כולו.

(תיאור מפורט על כך תמצא בראיון עם יוסי ארנון, אחד הפעילים הבולטים בכל האירועים האלה, בגיליון זה).

יוסי ארנון באולם הסנאט הכבוש

 

כך נוצר שיתוף פעולה בין פנתרים לבין סטודנטים; כך התלכדו האירגונים השמאליים לפעולה משותפת – ללא החרמות וללא שמץ של מקארתיזם; כך התגייסו למאבק מאות צעירים בלתי מוגדרים ולא מזוהים. וכך הוקמה "תנועת ה-2 במאי", ב-2 במאי, בבניין המינהלה הכבוש של האוניברסיטה בירושלים.

ב-3 למאי, שעה קלה לאחר ש"כובשי הסנאט" יצאו מן הבניין, התקיימה אסיפה רבת משתתפים ברחבה של הקמפוס. האסיפה הסתיימה בהפגנה של כ-500 איש שחלפה על פני משרד ראש הממשלה והגיעה לכנסת. כל הדרך הושמעה הקריאה: "מ-די-נת מש-ט-רה!" המשטרה גייסה כוחות מוגברים, כולל יחידות ג'יפים של משמר הגבול (ראה צילומים).

שוטרים ושוטרי משמר הגבול מצוידים באלות, בשעת ההפגנה של תנועת ה-2 במאי בירושלים

 

פרשי משטרה מצוידים באלות, במצב הכן בשעת ההפגנה של תנועת ה-2 במאי

 

ליד רחבת הכנסת קיימו המפגינים עוד אסיפה: רשות הדיבור לכל משתתף, הכרעות דרך הצבעה כללית. אז הועלה הרעיון לקיים הפגנה גדולה בכיכר הדווידקה במחאה נגד אלימות המשטרה.

*     *     *

הדמוקרטיה של תנועת ה-2 במאי פעלה כהלכה. ביום שלאחר מכן, 4 במאי, התכנסה אסיפה נוספת על דשא האוניברסיטה, לדיון בכרוז התנועה ובסיסמאות ההפגנה העתידה. התקבל נוסח בו נאמר, בין השאר:

אנו תובעים את פיטוריו של הקצין תורג'מן – מי שפיקד על אלימות המשטרה ומי שהיכה בעצמו את העצירים, ואת פיטורי הבלש אלול – שירה אל עבר הפנתר. אנו תובעים את שחרורו של גיורא אופנהיימר העציר הפצוע. אנו תובעים ביטול כל המשפטים נגד המפגינים.

דיכוי ההפגנות, חוקים אנטי פועליים למניעת שביתות, יריות ברחוב על מפגינים – כל אלה הם הצדדים השונים של פרצוף השלטון.

אנו מפגינים: למען חופש הדיבור, למען חופש ההפגנה, נגד אלימות המשטרה!

ההפגנה נועדה ל-8 במאי, אך יום קודם לכן, ב-7 במאי, נורה למוות צעיר ירושלמי על ידי שוטר, לאחר שהיה "מבוקש" (טענת המשטרה: חשוד כסרסור). גמגומי דובר המשטרה על הצעיר שנמלט לא הועילו, שכן הוא נורה מלפנים, הכדור פגע במצחו ממרחק קצר. הרצח מטעם החוק וטענת המשטרה כאילו היתה זו יריית אזהרה הגבירו את הרגשות האנטי-משטרתיים בעיר.

*     *     *

ואכן, ביום ההפגנה, החל מן הבוקר, נעלמו השוטרים מרחובות העיר. ההפגנה, בה נטלו חלק פנתרים שחורים, תושבי שכונות עוני, סטודנטים וחברי אירגונים שמאליים, ריכזה למעלה מ-5,000 איש בכיכר הדווידקה (את קטע הנואמים בהפגנה זו – ראה צילום). התנועה ברחובה הראשי של ירושלים שותקה למעלה משעתיים. השוטרים לא נראו ולא נשמעו – ויחד עמם נעלמה גם האלימות.

מימין: הפנתר השחור כוכבי שמש נואם בהפגנת ה-1 במאי

 

האם תאריך ימים ותוסיף לפעול תנועת ה-2 במאי? אנו נעשה כל מאמץ כדי שהתשובה על שאלה זו תהיה חיובית, אך לא בנו בלבד תלוי הדבר.

אנו קוראים לפעילי התנועה, לחברי האירגונים השמאליים, להאריך את חייו של העובר שנתהווה ב-2 במאי, לבצרו ולחזקו, לעשותו מנוף להגנת הזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות.

המערכת
אחד במאי: שוטרים יוצאים להתקפה

 

עוצרים מפגין נושא דגל אדום

 

 

 

* כל הצילומים מישראל בגיליון זה צולמו על ידי "כתם", סוכנות חדשות וצילומי עיתונות, ירושלים.