14 עקרונות-יסוד

10 בפברואר 1972

in גיליון-62: פברואר 1972, מסמכים

ההצעה שהועלתה לדיון באסיפת הפילוג

  1. "מצפן" הוא התאגדות-מרצון של סוציאליסטים מהפכניים, הפועלים על-יסוד השקפת העולם המארכסיסטית – נגד כל ניצול ודיכוי של אדם בידי אדם; ולמען מהפכה סוציאליסטית עולמית אשר תבטל את כל המשטרים החברתיים-מדיניים הקיימים (המבוססים על ניצול ודיכוי) ותקים חברת-שפע לא-מעמדית של אנשים חופשיים, המנהלים באופן קולקטיבי ומודע את תהליך חייהם החברתיים, יוצרים ומנכסים במשותף את השפע החברתי.
  2. אין המהפכה הסוציאליסטית מפעלם של יחידים דגולים או של כת בחירים, אלא היא מפעלם ותוצאת מאבקם של המוני המנוצלים והמדוכאים בכל אתר ואתר – ובראשם מעמד הפועלים, אשר עצם תיפקודו בתהליכי החברה המודרנית וריכוזו ביחידות ייצור גדולות מכשירים אותו להגיע להבנת מצבו ומקור דיכויו, להתאגד למאבק מהפכני משותף עם קבוצות ומעמדות מנוצלים אחרים, ולארגן יחד איתם את חיי החברה הסוציאליסטית לאחר המהפכה.
  3. בארצות התעשייתיות המפותחות שבמערב שורר המשטר הקפיטליסטי. במהלך התפתחותו הביא הקפיטליזם לעלייה חסרת תקדים של פריון הייצור החברתי; על-יסוד הישגי המדע והטכנולוגיה פיתח הקפיטליזם שיטות-ייצור המצריכות שיתוף פעולה הדוק של המוני בני אדם והמאפשרות יצירת שפע בלתי-מוגבל; בהתפשטותו על פני כדור הארץ יצר הקפיטליזם מערכת עולמית הקושרת קשרי גומלין הדוקים בין בני האדם בכל התבל. אולם התפתחות זאת מבוססת על ניצולם של המונים עצומים של בני אדם המשוללים כל שליטה על תהליך עבודתם, על אמצעי עבודתם ועל פרי עבודתם, ולפיכך משוללים הם שליטה על התהליך החברתי כולו. בשיטה הקפיטליסטית לובשים מוצרי עבודת האדם צורה של סחורות: הכל נמכר ונקנה – צורכי מחיה, אמצעי העבודה ואף כוח שריריהם ומוחם של בני-האדם. כוחות החברה האנושית ומוצרי עבודתה אינם נשלטים על-ידי בני החברה האנושית, אלא להיפך: מתייצבים הם מול בני האדם ככוח זר ועוין ומשתלטים עליהם. בהתפשטותו על פני כדור הארץ יצר הקפיטליזם מערכת אימפריאליסטית המשעבדת ומנצלת את עמי "העולם השלישי" ומעמיקה את פיגורם החומרי לעומת עמי הארצות המפותחות. הקפיטליזם האימפריאליסטי הוא האויב הראשון במעלה של המהפכה הסוציאליסטית: היא חותרת למיגורו, והוא מנסה למונעה ולדכאה.
  4. ברוסיה פרצה בשנת 1917 מהפכה פועלית, אולם השלטון לא נשאר בידי מועצות הפועלים, האיכרים והחיילים, אלא הופקע על-ידי שכבה ביורוקרטית שריכזה בידיה את השליטה הממשית על הייצור החברתי ועל החברה כולה. בשיטה שהקימה הביורוקרטיה לא קיים ייצור סחורות כללי ואין בעלות פרטית על אמצעי הייצור העיקריים; אך המוני העובדים מנוצלים ומדוכאים, בהיותם משוללי כל שליטה על עבודתם, אמצעיה ופריה ועל התהליך החברתי כולו. משטרים ביורוקרטיים דומים נוצרו אחרי מלחמת העולם השנייה בשורת ארצות נוספות. משטר הדיכוי הביורוקרטי מהווה גם הוא אויב של המהפכה הסוציאליסטית; מאבקם המהפכני של העמלים בארצות האלה נגד הביורוקרטיה השלטת הוא חלק מתהליך המהפכה הסוציאליסטית העולמית.
  5. בארצות "העולם השלישי" שולט האימפריאליזם – ברוב המקרים בצורתו הניאו-קולוניאלית, כלומר בתיווכם של מעמדות שליטים מקומיים, המהווים שותפים זוטרים לניצול האימפריאליסטי. עמי הארצות האלה יכולים להגיע לשיחרור לאומי מלא ולהיחלץ מן הניצול האימפריאליסטי רק באמצעות מהפכה רצופה המאחדת בתוכה ללא הפרדה את תפקידי השיחרור הלאומי-דמוקרטי ואת תפקידי השיחרור החברתי של המוני העובדים. ברוב הארצות האלה קיים מעמד רב-מספר של איכרים דלים, המהווה בן-ברית טבעי של מעמד הפועלים במאבק המהפכני.
  6. בהיות העולם המודרני מערכת משולבת אחת, ובהיות המעמדות השליטים ועדיפי-הזכויות שבכל הארצות קשורים קשרי אינטרסים נגד המהפכה הסוציאליסטית, הרי צו עליון הוא לסוציאליסטים המהפכניים לפעול מתוך סולידריות בינלאומית ביניהם לבין עצמם, ולתמוך תמיכת-אחווה במאבקה של כל קבוצת בני אדם מנוצלים ומדוכאים נגד הניצול והדיכוי.
  7. מכיוון שהמוני העמלים, גם אם מכשירם מצבם להגיע להכרה מהפכנית, אינם מגיעים אליה באופן אוטומטי ובקצב שווה, חובה על הסוציאליסטים בכל ארץ להתאגד לאירגונים מהפכניים, כדי להפיץ את ההכרה המהפכנית בקרב ההמונים, לסייע למאבק ההמונים וללמוד ממנו, לפעול למען איחודם ותיאומם של המאבקים הספונטאניים הפורצים בזירות חלקיות, ולעורר בקרב העמלים את הכרת האחווה הבינלאומית. תפקידו של האירגון הסוציאליסטי המהפכני אינו לתפוס את השלטון בידיו-הוא ולהחזיק בו, אלא לסייע ככל יכולתו לתפיסת השלטון והחזקתו בידי מועצות-עמלים נבחרות. תפיסת השלטון בידי מועצות כאלה מהווה את סימן ההיכר ואת הצעד המכריע של מהפכה סוציאליסטית.
  8. תפקידי מועצות-העמלים הם: להוות צורת התארגנות עצמית של המוני היצרנים; לנהל את תהליך הייצור בכל מפעל, תוך כפיפות לתכנון מרכזי, שגם הוא ייקבע על-ידי ההמונים באמצעות מועצותיהם; ובזמן הראשון גם לארגן התגוננות המונית נגד נסיונות קונטר-מהפכניים מצד שרידי המעמדות עדיפי הזכויות. שלטון מועצתי, מעצם טבעו, אינו יכול להיות שלטון של מיעוט נגד הרוב, אלא מהווה הוא את הצורה להשתתפות דמוקרטית רחבה של ההמונים בניהול התהליך החברתי כולו. המועצות בדרגים השונים (המפעל הבודד, האזור וכו' – עד למועצה הכל-ארצית) נבחרות באורח דמוקרטי; הנציגים המהווים את המועצות אינם נהנים משום זכויות-יתר והמנדט של כל נציג ניתן בכל עת לביטול על-ידי בוחריו.
  9. שדה הפעולה העיקרי של "מצפן" הוא נגד המשטר הקיים בישראל. העקרונות הסוציאליסטיים האינטרנציונליסטיים שלנו מעמידים אותנו בניגוד בלתי מתפשר עם הציונות. הננו רואים את הציונות כמפעל קולוניזאטורי המתבצע על-חשבון ההמונים הערביים (ובשורה ראשונה העם הערבי הפלשתינאי), תחת חסות האימפריאליזם ותוך שותפות איתו. בחשבון אחרון, עומדת הציונות גם בניגוד לאינטרס האמיתי של בני האומה היהודית-ישראלית, בהציבה אותם בניגוד היסטורי עם המוני המזרח הערבי כולו. מדינת-ישראל בצורתה הנוכחית, הציונית, היא לא רק תוצאת המפעל הציוני אלא גם כלי להמשכתו ולהרחבתו.
  10. "מצפן" תומך תמיכה סולידרית במאבק העם הפלשתינאי נגד דיכויו ושלילת זכויותיו בידי הציונות.
  11. פתרון הבעיות הלאומיות והחברתיות של האיזור (ובכלל זה הבעיה הפלשתינאית והסכסוך הישראלי-ערבי) יכול לבוא רק במהפכה סוציאליסטית של האיזור כולו, אשר תפיל את כל המשטרים הקיימים בו ותקים תחתם איחוד מדיני של האיזור, בשלטון העמלים. במזרח-ערבי מאוחד ומשוחרר זה תינתן זכות הגדרה עצמית (ובכלל זה הזכות להקים מדינה נפרדת) לכל אחד מן הלאומים הלא-ערביים החיים באיזור, ובכללם האומה היהודית-ישראלית.
  12. כחלק מן המאבק למען מהפכה זאת, מנהל "מצפן" מאבק למען דה-ציוניזציה של ישראל, דהיינו: להפלת המשטר הציוני ולביטול כל המוסדות, החוקים, התקנות והנוהגים שעליהם הוא מתבסס. "מצפן" שואף להשתלבות ישראל באיחוד הסוציאליסטי האזורי על בסיס של ברירה חופשית.
  13. בהתחשב עם מטרותיו אלה תומך "מצפן" בגיבוש סטראטגיה משותפת ואחדות פעולה של כל הכוחות הסוציאליסטיים המהפכניים באיזור.
  14. החברות ב"מצפן" פתוחה לפני כל אדם (ללא הבדל לאום או מין) שישראל היא מקום מושבו הקבוע, בתנאי שהוא מסכים הסכמה מלאה עם 14 העקרונות האלה ומוכן להיאבק למענם, מקבל על עצמו את התקנון האירגוני של "מצפן" ונוטל על עצמו לנהוג בדרך רעות וכבוד הדדי עם כל חברי האירגון.
[הנוסח הסופי של עקרונות היסוד]

 

הפוסט הקודם:

הפוסט הבא: