הפיחות דופק את המוני הפועלים.
איש לא יוכל להכחיש זאת.
ממשלת המערך הנהיגה את הפיחות. מיד לאחר מכן זכה הפיחות לתמיכה מצד התאחדות בעלי התעשייה ומצד ראשי ההסתדרות. אלה גם אלה נתנו הסכמתם למדיניות האנטי-פועלית.
וכשמנהלים מדיניות הדופקת את הפועלים, צריך להתכונן היטב לכל מקרה שבו ינסו הפועלים להרים את הראש ולהיאבק להגנתם ולהגנת משפחותיהם.
- לכן מחוקקים חוקים נגד פועלים.
- לכן מוציאים צווי ריתוק.
- לכן מביאים פועלים לבתי דין מיוחדים ואפילו למשפט צבאי.
שימו לב: שר העבודה אלמוגי מציע חוקים נגד שביתות. שר הביטחון דיין מציע מאסר ל"מפירי החוק". יעקב חזן ממפ"ם מציע להפעיל צבא במקום שובתים. עזר ויצמן מגח"ל קורא לפועלים הנאבקים בשם "אויב מבפנים".
על מי צריך הפועל לסמוך במצב כזה?
רק על עצמו.
אנו מביעים תמיכתנו המלאה בעובדי המכס ובעובדי התעופה, בעובדי בתי החולים ובאחיות, בפועלי הנמלים ובפועלי גוש דן. אך תמיכה אינה מספיקה. העיקר הוא: התארגנות הפועלים במקומות העבודה.
אנו קוראים להמוני הפועלים להישען אך ורק על האסיפות הכלליות של מקומות העבודה ולתמוך אך ורק בוועדים הנבחרים באסיפות אלה.
אנו קוראים להמוני הפועלים להורות לוועדים במקומות העבודה השונים לפתח קשרים הדדיים, לשמור על קשר בין מקום עבודה אחד למשנהו, לתאם מפגשים משותפים ולתכנן פעולות משותפות. שום ממשלה ואף לא שר אחד, שום הסתדרות ואף לא בוס אחד, שום עיתון ואף לא מטיף-מוסר צבוע אחד, שום בית משפט ואף לא שופט אחד יקבע אם הפועלים ייצאו למאבק ואם ישבתו. אף אחד לא יקבע לפועלים כיצד ישבתו ומתי.
רק הדמוקרטיה של הפועלים עצמם תקבע זאת. כלומר: האסיפות הכלליות של העובדים והוועדים שייבחרו מתוכן!
אנו קוראים לפועלים לגלות סולידאריות עם השובתים ולחתור להקמת ברית חופשית של ועדי עובדים הנשענת על האסיפות הכלליות ולא על ההסתדרות ומנגנונה המושחת.
פועלים – ספרדים ואשכנזים, יהודים וערבים – אין לכם על מי לסמוך, אלא רק על עצמכם.
האירגון הסוציאליסטי הישראלי (מצפן) ת.ד. 28061, תל אביב ת.ד. 2234, ירושלים ת.ד. 9402, חיפהספטמבר 1971