העובדות של הזמן האחרון מלמדות, כי הדיכוי האלים שמפעיל השלטון הישראלי בשטחים הכבושים חודר אף לתוך ישראל פנימה.
דיכוי הפלשתינאים הפך כבר מזמן לעניין של יום-יום, ואילו עתה נחרדים הרבה יפי-נפש מפעולות דיכוי שמפעילה הממשלה כנגד אזרחים ישראלים. יפי-נפש אלה עסקו בשנים האחרונות בהפצת האשליה, כי ניתן להיות כובש בחוץ ודמוקרט בבית. עתה חרב עליהם עולמם.
כדי להציל את אשליותיהם וכדי להרגיע את מצפונם הגמיש הם נאחזים בשקרים המופצים על ידי שכירי העט של השלטון: כאילו "הפנתרים השחורים" הם המצאה של "מצפן"; כאילו אנו, חברי האירגון הסוציאליסטי הישראלי, מדריכים, מכוונים ואף מממנים את "הפנתרים".
למה מכוונים השקרים האלה? לצוד שתי ציפורים במכה אחת: להצדיק את היחס הברוטאלי של השלטונות כלפי "הפנתרים" ולהרתיע את הפנתרים עצמם מהמשך מאבקם. שכן במציאות ‒ ולא כפי שמשתמע מדברי השקרנים השכירים ‒ רחוקים עדיין "הפנתרים" מן הרעיונות הסוציאליסטיים המהפכניים, וסבורים כי ניתן להשיג שוויון בין אבוטבול לבין פייגין בעוד שמוחמד יישאר מושפל ומדוכא.
אמצעי הדיכוי בהם משתמש השלטון נגד "הפנתרים" הם רבים ומגוונים. רק חלקם ידוע בציבור.
ראו, למשל, את הצילומים המופיעים כאן. אלה הם קטעים מכרוזי "הפנתרים" שהופצו לאחרונה בירושלים ובמקומות אחרים בארץ. מדובר בהם על התקפה של שוטרים על מועדון שלהם בירושלים ועל היחס כלפיהם במעצר ובבתי המשפט. קראו את הדברים בעיון, שכן עובדות אלה לא נזכרו בעיתונות הישראלית. בעמוד זה מופיעים גם שלושה צילומים של מסמכים רשמיים: פקודת חיפוש, דו"ח חיפוש וגזר-דין של שופט שלום. מה מלמדים מסמכים אלה?
- כאשר המשטרה באה לערוך חיפוש וללכוד מסמכים של אירגון פוליטי חוקי, היא משקרת לשופט כאילו מדובר ב"החזקת רכוש גנוב והחזקת כלי פריצה". השופט חותם כאוטומט על פקודת החיפוש.
- לאחר שהמשטרה מחרימה "תיק קלסטרון ובתוכו 20 מסמכים" הנוגעים ושייכים ל"פנתרים", מרשה לעצמו שופט שלום ראשי לפסוק כי יש "להשמיד את הכרוזים ואת המסמכים שמשתייכים למה שהנאשם קורא אירגון". למה? כי השופט עוין את האירגון והוא חסיד הסדר החברתי הקיים; כי השופט הוא פוליטי.
- בגזר-הדין קובע השופט עמדה פוליטית מובהקת, אנטי-דמוקרטית ביסודה: "עניין ההפגנות, נטילת משימות ציבוריות על כל מי שרוצה בכך ‒ הפך למכת מדינה, וזה מהווה הפרעה רצינית לפעולה סדירה של המוסדות". ראוי לציון פרט נוסף: בשעת הדיון תקפה השופטת את הנאשם בחריפות ‒ "מי אתה שתגיד לגולדה להתפטר, כלומניק שכמוך! אתה יודע מי זאת גולדה בכלל? אתה יודע מה עשתה גולדה למען המדינה?"
הסיפור הזה אירע בחיפה, אך הוא חזר ונשנה גם בירושלים (ראו כרוז הפנתרים).
במקרה אחר, שלא נזכר בכרוז, ניסה אחד "הפנתרים" לדבר על הרקע הסוציאלי לפעילותו. הוא טען בפני השופט כי "יש אנשים המרוויחים בחצי יום אלפי לירות בעוד שישנן משפחות מרובות ילדים שכל הכנסתן החודשית אינה עולה על 300 לירות". השופט גער בו, הפסיקו ואמר בנימה פילוסופית: "הבט על אצבעות כף ידך ‒ יש אצבעות ארוכות ויש קצרות". אכן, עוד שופט פוליטי, ולא סתם פוליטי, אלא חסיד המשטר הבורגני ומי שמקבל את הניצול והעוני כעובדות של הטבע שאינן ניתנות לשינוי.
בינתיים, בעוד שהמשטרה הובילה "פנתרים" לשיפוט מהיר, לפעמים כשהם נעדרים הגנה משפטית, היא הודיעה שלא תתיר עריכת הפגנות במרכז ירושלים. למעשה מתכוונת המשטרה, לפי הוראות השר, לאסור קיומן של הפגנות מסוימות בכלל. לראיה: בימים האחרונים של חודש אוגוסט ביקשו אנשי שי"ח רשיון הפגנה; המשטר סירבה לתת רשיון אפילו להפגנה במקום צדדי.
כעבור כמה ימים עצרה המשטרה קבוצה של אנשי שי"ח, כחשודים בציור סיסמאות על קירות, נגד שרירות המשטרה ובזכות חופש הביטוי וחופש ההפגנה. החשודים הוטלו לכלא, הובלו למשפט מהיר וכששוחררו בערבות נאסרה עליהם היציאה מפתח הבית בשעות הלילה.
* * *
אנו קוראים לכל הכוחות הדמוקרטיים בישראל ‒ אירגונים ובודדים, יהודים וערבים ‒ להתלכד לפעולת הגנה משותפת.
אין אנו מכחישים את קיומם של הבדלים פוליטיים ורעיוניים בינינו לבין אנשי רק"ח, למשל, או בינינו לבין אנשי שי"ח. אך אנו סבורים כי חרף הבדלים אלה חיוני לתאם פעולות ולפעול במשותף, בהגנה על עקרונות דמוקרטיים יסודיים.
היום פוגעים ב"פנתרים".
מחר יפגעו בפועלים.
היום עוצרים אנשי שי"ח.
מחר יעצרו שובתים במפעלים.
היום מוציאים צווי-ריתוק ‒ מחר יוציאו צווי-מעצר.
אנו קוראים לאירגונים וליחידים להתלכד למאבק דמוקרטי.
ויפה שעה אחת קודם.
ביטאון האירגון הסוציאליסטי הישראלי