מאיר לנסקי הוא גנגסטר מפורסם, בעל שם עולמי, השוהה מזה כמה חודשים בישראל. הוא מתגורר במלון "אכדיה" בהרצליה.

לזכותו כמה מאות מיליוני דולרים. יש אומרים 300 ויש גורסים 400 מיליון. לחובתו: חיי אי-אלה בני אדם.

כשהופיע בישראל, בשנה שעברה, הסביר: "אבי קבור בהר הזיתים ובאתי כדי להשתטח על קברו".

‏אישיות אחת, אף היא מפורסמת, ביקשה מגולדה מאיר שתתיר ללנסקי להמשיך ולהתגורר בארץ. שמה של אותה אישיות: לו בויאר. הוא נמנה עם ראשי המגבית היהודית המאוחדת בארצות הברית והוא שותף, יחד עם סם רוטברג, בחברה הידועה בשם "משקיעי ישראל".

‏מי הוא סם רוטברג? הוא יו"ר המגבית בארצות הברית. מספרים עליו שהיה שותפו של לנסקי ב"קזינו פלמנגו" בלאס-וגאס. הוא מכחיש. הוא טוען שלא הוא אלא אחיו, בעל אותו שם משפחה, היה שותפו של הגנגסטר.

‏אגב: לנסקי נהג בעבר לקיים כמה מפגישותיו העסקיות במשרדו של אחד המתקרא מקס הורביץ – יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת בעלי-הון הידועים כ"קבוצת ישראל-מיאמי", שבבעלותה מלונות "דן" ומלון "המלך דוד". מלבד זאת יש ללנסקי ושות' קשרים עם אישי צמרת השלטון האמריקאי. כמו, למשל, עם בובי בייקר, שהיה מזכיר סיעת הרוב הדמוקרטי בסנאט האמריקאי ואחד מעוזריו של לינדון ג'ונסון – הנשיא האמריקאי הקודם, מגדולי ידידי ישראל.

לנסקי ידוע בארצות הברית כאחד מראשי הפשע המאורגן, המכונה בשם "סינדיקט הפשע הלאומי". הסינדיקט מעביר לבנק בשווייץ – "הבנק הבינלאומי לאשראי" – כ-7 ‏מיליארד דולר בשנה. כך טען השבועון האמריקאי "לייף" בשלהי 1967.

‏ומיהו מנהל הבנק הזה?

‏זהו דוקטור טיבור רוזנבאום, יהודי דתי שנמלט מהונגריה ב-1944 ב"רכבת המיוחסים" שקיבל הדוקטור רודולף קסטנר מידי אדולף אייכמן, בתמורה למסע ההונאה וההרגעה שערך בקרב יהודי הונגריה – מסע שסייע לנאצים במלאכת הרצח שלהם. קסטנר הפך לאחר מכן לפקיד בכיר במשרד המסחר והתעשייה בישראל ולמועמד מפא"י לכנסת. סופו שנסתבך במשפט ונרצח בתל אביב, אבל על כך נספר לקוראים בפעם אחרת .

‏נחזור לנושא:

‏ובכן, ד"ר רוזנבאום זה – איש אמונם והבנקאי מספר אחד של הגנגסטרים מן הסינדיקט – הוא אחד ממשקיעי ההון הגדולים בישראל, ירא שמיים ואחד ממנהיגי המפד"ל (המפלגה הדתית לאומית) שבקואליציה הממשלתית. בין ידידיו הקרובים מצוי אחד המתקרא פנחס ספיר.

רוזנבאום נמנה גם עם ההנהלה העולמית של תנועת "המזרחי" והוא חבר מועצת המנהלים של אוניברסיטת בר-אילן. כמו כן הוא מכהן כחבר הנהלת הקונגרס היהודי העולמי וכחבר הוועד הפועל הציוני.

‏הוא בעל מניות חשוב בחברת "אתא" ובבנק "קופת-עם"; הוא שותפו וידידו של עובד בן-עמי, לשעבר ראש עיריית נתניה וכיום מבעלי עיתון הערב "מעריב" ומראשי "התנועה למען ארץ-ישראל השלמה". שניהם שותפים ב"חברת אשדוד" שבבעלותה הרבה מאדמות אשדוד. על "חברת אשדוד" לא נאריך את הדיבור הפעם. כדאי רק להזכיר כי אדמת אשדוד היתה פעם מקור מחייה לערבים פלשתינאים, שנושלו. ואין זה מפליא שבן-עמי מדבר על שלמות הארץ ורוזנבאום מדבר על הארץ המובטחת, ושניהם כאחד מכחישים בכלל את קיום הפלשתינאים. אכן, פטריוטיזם שתמורה רבה וכבדה בצידו!

‏נציגו הבכיר של רוזנבאום בישראל היה עמוס מנור; לשעבר בעל תפקיד מרכזי באחד המוסדות החשובים בישראל.

‏אך נחזור ללנסקי: בארצות הברית היה ללנסקי שותף לפשעים, שתואר שם כ"משנה למלך" בסינדיקט. שמו יוסף סטאשר. במחקר שפורסם לאחרונה באמריקה, ושצוטט בחלקיו בעיתונות הישראלית, תואר סטאשר כגנגסטר מניו-ג'רסי, "אשר אורח חייו הקסום עולה על כל המושגים המקובלים על הקהל, ואפילו על אנשי החוק...". והנה גנגסטר זה, ביודעו איזה יתרון מעניק "חוק השבות" ליהודים, נמלט לפני כחמש שנים מארצות הברית לישראל והוא מתגורר עתה במלון "שרתון" בתל אביב.

‏כאן התיידד הגנגסטר עם ח"כ מנחם פרוש מ"אגודת ישראל", זה שהרעיש עולמות בעניין "הפנתרים השחורים" וזעק נגדם "פושעים", "עבריינים" ועוד. חבר הכנסת הנושא בתואר רב והמכהן גם כחבר במועצת עיריית ירושלים הפעיל את השפעתו ואת קשריו בחוגי השלטון כדי שלא תופרע שהייתו של סטאשר בישראל . הפעיל קשרים וגם הצליח.

‏ומה קיבל פרוש בתמורה?

‏כסף!

‏את הכסף קיבל בצורת הלוואה של מאות אלפי לירות, שהושקעו בבניית בית המלון שלו בירושלים.

‏כשנשאל לאחרונה ח"כ "אגודת ישראל" מדוע עזר לסטאשר, השיב בתמימותו הידועה, כי ידידים של פרנק סינטרה ביקשו זאת ממנו. ועוד הוסיף וסיפר כי סטאשר תרם כספים לנזקקים, לפי המלצותיו של פרוש עצמו. על עברו של התורם אמר פרוש כי לא היה ידוע לו דבר, רק זאת שהיו לו סיבוכים עם מס הכנסה...

‏אכן, כל ישראל חברים וערבים זה לזה: ציונים, רבנים, גנגסטרים וכל השאר. להוציא, כמובן , "בוגדים", "גיס חמישי" ו"שונאי עצמם" כמו "מצפן".