אנו, סוציאליסטים מהפכנים יהודים וערבים, דוחים בשאט-נפש את ניסיונותיה של הביורוקרטיה הסובייטית לפתור שאלות בעלות אופי פוליטי-חברתי באמצעות משפטים כדוגמת משפט לנינגרד. אנו סבורים, כי שיטות ואמצעים כאלה רק מבליטים את המבוי הסתום אליו נקלעו שליטיה הביורוקרטים של ברית-המועצות; במקרה הנדון מופגנת פשיטת-הרגל שלהם בטיפולם בשאלות לאומיות ובבעיות של מיעוטים לאומיים, אתניים ודתיים.
התוצאה: יותר יהודים נדחפים אל עבר הציונות. וזוהי בדיוק הסיבה לשמחתם של הציונים, בישראל ובעולם, נוכח מה שקרוי בפיהם "נס ההתעוררות היהודית בברית-המועצות".
הביורוקרטים מתארים את עצמם כמהפכנים; את שלטונם הם מציגים כסוציאליזם. בימים אלה הפגינו את ניוונם בפולין בדיכוי אלים של פועלים. טבח פועלים נקרא בלשונם "הגנה על הסוציאליזם". והנה, הריאקציה הבינלאומית חותמת על כך בשתי ידיה. שכן תיאור כזה של הסוציאליזם מסייע לה במלחמתה הרעיונית והפוליטית כנגד הסוציאליסטים המהפכנים בעולם כולו. בכך מסייעת הביורוקרטיה לאימפריאליזם, שהוא האויב העיקרי של עמי העולם.
בישראל אנו עדים לכך יום-יום. משפט לנינגרד, למשל, מסייע בידי "הליכוד הלאומי" לזעוק בשם "מצפון העולם" ו"המוסר האנושי" בעודו מנהל מדיניות של כיבוש ודיכוי כלפי העם הערבי הפלשתינאי, בעודו מארגן התנחלויות וסיפוחים וכופר בזכויותיהם היסודיות ביותר של הפלשתינאים.
אכן, יד רוחצת יד.
הביקורת של הציונים כלפי המשטר בברית-המועצות לא רק שהיא נטולת תוקף מוסרי; היא גם אנטי-היסטורית במהותה. היא מבוססת על ההנחה הכוזבת, כי ניתן לבודד את שאלת היהודים וכי ניתן לפתור אח בעיותיהם במנותק ובנפרד משאר השאלות החברתיות. אנו סבורים כי השאלה היהודית היא שאלה בינלאומית היכולה להיפתר רק דרך שינויים בשיטה הכלכלית והפוליטית הבינלאומית.
משפט לנינגרד לא ישכיח מאתנו את ניסיון עשרות השנים האחרונות – ניסיון המלמד כי הקפיטליזם, הנתון במשבר היסטורי ללא מוצא, אינו יכול לפתור את הבעיה היהודית. ההוכחה הניצחת לכך היא מלחמת העולם השנייה והברבריות הנאצית. ניסיון זה מלמד כי גם הציונות אינה פותרת את בעיית היהודים. היא העמידה את היהודים החיים בישראל בקונפליקט ללא-מוצא עם סביבתם, עם העם הערבי הפלשתינאי, עם עשרות מיליוני הערבים. היא יצרה גטו חדש ליהודים. היא בוצעה ומבוצעת תמיד בברית עם האימפריאליזם ותחת חסותו, תוך כדי דחיקתם ונישולם של הערבים הפלשתינאים.
אנו סבורים כי מאז ראשית המאה ניצבים יהודי העולם בפני הברירה: תמיכה בקפיטליזם המתנוון ובציונות בפרט, המביאים על האנושות כולה ועל היהודים בכלל זה אסונות וטרגדיות, או תמיכה במאבק למען הסוציאליזם, שרק הוא יכול לפתור את השאלות הגורליות של תקופתנו. סברנו כך לפני משפט לנינגרד ואנו סבורים כך גם היום.
המאבק להבטחת זכויות היהודים באשר הם שם הוא המאבק המהפכני למען הסוציאליזם; לא בנפרד מבני עמים אחרים, אלא יחד עימם.
האירגון הסוציאליסטי הישראלי – "מצפן"1 בינואר 1971
