לסגן צ., צה"ל:

לצערנו לא נתאפשר פרסום מכתבך וכן תשובת המערכת – וזאת מסיבות שאינן תלויות בנו.

המערכת

רק"ח – למען האימפריאליזם?

מסורת היא כי בעיצומו של כל קיץ יוצאים אנשי הצמרת של רק"ח להינפש בארצות הסוציאליזם, רובם בברית המועצות. זוהי זכות השמורה כמעט רק לאנשי הצמרת. חברי השורה של רק"ח, גם אם יעשו לילות כימים בעבודתם למען המפלגה, לא יזכו ליהנות מאפשרויות הנופש הזה. הכל מתחלק בין אנשי הצמרת. רק"ח דוגלת בשוויון, אבל ישנם ביניהם כאלה ה"שווים" יותר והמקבלים יותר "שוויון".

גם הקיץ היה כך. אותם אנשי הצמרת שיצאו לנופש חזרו עם נשוב רוחות הסתיו הראשונות. עם בואם התקיים המושב ה-13 של מליאת הוועד המרכזי. במרכז המושב עמדה הרצאתו של המזכיר הכללי של המפלגה, מ. וילנר, שהיתה לו שהות לעמוד על הלך הרוחות גם במקום חופשתו וגם בקרב החוגים המטפלים בענייני המזרח התיכון; והנה קטע מההחלטה שנתקבלה במושב זה של "מורי ההלכה המרכסיסטיים":

"ממשלת ארצות הברית יזמה את הפסקת האש לאחר שמדיניותה במזרח התיכון ובכל העולם הערבי נחלה כישלון חרוץ, כדי להציל את שניתן להציל מעמדותיה המתמוטטות בעולם הערבי".

אתה קורא ואינך מאמין. אתה קורא שוב ושואל כיצד לא קפאה היד שכתבה דברי ביזיון אלה?

כי אם יוזמת רוג'רס נעשתה במטרה להציל את מה שניתן להציל מעמדות האימפריאליזם האמריקאי, מדוע אצה רק"ח לתמוך ביוזמה זאת?

כדי לעזור לו להינצל?

האם שוב אין האימפריאליזם האמריקאי, זה הטובח את ילדי וייטנאם, וזה העומד מאחורי הרצח והטבח באזורנו, האם אין הוא האויב שיש למוטטו עד הסוף ולא לאפשר לו להינצל?

אין זו שגיאת ניסוח. בהחלטות ועד מרכזי אין שגיאות ניסוח. יש פה הידרדרות, יש פה איבוד דרך, יש פה גילוי של נטישת העיקרון של מלחמה ללא פשרות נגד האימפריאליזם האמריקאי – אבי אבות הטומאה.

עבוד יוסף
תל אביב

הערת המערכת: הביקורת על הסדרים הפנימיים בתוך רק"ח איננה היעד העיקרי למאבקו של "מצפן". אנו מפרסמים מכתב זה דווקא בשל הביקורת הפוליטית על עמדות רק"ח ביחס לתוכנית רוג'רס – על כך ראה מאמר בגיליון זה.