מאחורי המאבק לחיסול – דני ורד

"הנזק המלא שנגרם ליחידות צבאיות בקרב הקמפוסים השונים מתברר עתה. לגבי סטודנטים רדיקליים זהו ניצחון גדול במאבק על יעד ראשוני".

בהצהרה זו יצא לאחרונה אחד מעיתוני הממסד ותומכי האימפריאליזם האמריקאי (U.S. News & World Report) מ-29 ליוני 1970. ובאמת זהו מאבק שנודעת לו חשיבות רבה.

ה-אר.או.טי.סי (R.O.T.C) הוא מעין עתודה אקדמאית במתכונת אמריקאית. לסטודנט האמריקאי שכבר נדחה שירותו הצבאי למשך תקופת לימודיו באוניברסיטה, יש אפשרות להצטרף ליחידה צבאית זו או אחרת במסגרת הקמפוס (חיל יבשה, צי או חיל אוויר) ובתמורה לכך הוא זוכה בפריווילגיות מסוימות, כגון דחייה נוספת של שירות החובה ותשלום חודשי מסוים תוך כדי תקופת לימודיו. בנוסף לכך יכול הסטודנט המצטרף לעתודה לצבור חלק מנקודותיו האקדמיות לקראת התואר הראשון במקצועות הצבאיים אותם ילמד ב-R.O.T.C. מוסד צבאי זה, הקיים כמעט בכל קמפוס אמריקאי, הפך למטרה נגדה נאבקים אנשי השמאל החדש והסטודנטים הרדיקליים בארצות הברית, שגמרו אומר להוציאו מתחומי הקמפוסים.

אנשי השמאל החדש בארצות הברית וסטודנטים רבים שאינם נמנים עם חוגי השמאל החלו להכיר בעובדה שארצות הברית היא מדינה אימפריאליסטית. יתרה מזו, רוב הסטודנטים בארצות הברית מסכימים שמלחמת הודו-סין היא מלחמה אימפריאליסטית נגד עמי הודו-סין. ואם עד עתה היו להם ספקות בנדון, באה הפלישה לקמבודיה והוכיחה להם זאת מעל לכל ספק. תוך כדי המאבק המתנהל עתה ברחבי ארצות הברית, ובעיקר בקמפוסים השונים, נגד המלחמה בהודו-סין, הבחינו חוגי השמאל שהנציגים הישירים של האימפריאליזם האמריקאי בביתם הם – באוניברסיטה עצמה – הם המוסדות הצבאיים מסוגו של R.O.T.C, שתפקידם העיקרי היא להכשיר קצינים שינהלו מלחמות כמו זו המתנהלת במזרח הרחוק. הסטודנטים הגיעו למסקנה כי כדי להפסיק את המלחמה ולהביע את הסולידאריות שלהם עם עמי הודו-סין הלוחמים לשחרורם, עליהם לחבל במכונת ההשמדה האימפריאליסטית. אחת הדרכים היעילות היא לחסל את המוסדות הצבאיים בקמפוסים השונים, ובכך למנוע מהצבא מקור לגיוס קצינים שיעשו את עבודתם של השליטים האמריקאיים. האוניברסיטאות הנתמכות ברובן על ידי בעלי הון פרטיים סרבו לבטל את המסגרות הצבאיות והסטודנטים החלו להבין שבעלי ההון – בעצם תמיכתם במוסדות הצבאיים – מנסים להגן על האינטרסים הפרטיים שלהם בהודו-סין ושהצבא הוא למעשה כלי שרת העושה את מלאכתם.

המאבק בין הסטודנטים מהשמאל החדש לבין שלטונות האוניברסיטה החריף; המקרה הידוע ביותר הוא רצח ארבעת הסטודנטים בקנט סטייט יוניברסיטי באוהיו, שנורו למוות על ידי המשמר הלאומי בעת הפגנה בה דרשו את חיסולו של ה-R.O.T.C בקנט סטייט. מאורע זה הצית שרשרת של תגובות שהביאו לסגירתן של 400 אוניברסיטאות, שברבות מהן הותקפו בנייני המוסדות הצבאיים ובמקרים רבים אפילו נשרפו ונהרסו.

אותו שבועון אמריקאי שצוטט לעיל יודע לדווח כי בכ-76 אוניברסיטאות נערכו 145 התקפות על המוסדות הצבאיים בקמפוס. ב-73 מקרים היו ניסיונות לשרוף את הבניינים שהוקצו על ידי האוניברסיטה לשימוש הצבא. בקמפוסים מסוימים הותקפו מספר קציני צבא המשמשים כמדריכים במוסדות אלו וב-67 מקרים חדרו סטודנטים לבנייני ה-אר.או.טי.סי. ברורה דאגתו של הפנטגון למראה מימדיה של תופעה זו.

המלחמה בהודו-סין נמשכת בעיצומה והכוחות האימפריאליסטיים מנסים עדיין להיאחז בכל מה שניתן. חרף ניצחונות תנועות השחרור של הווייטקונג, הפאטט-לאו וקמבודיה, הניגודים מחריפים והסתירות בין מעמד הפועלים והסטודנטים לבין בעלי ההון נחשפות. בני נוער מגלים שאט נפש מהממסד האמריקאי ואילו מספר רב של פועלים מתחילים להבין שאותו "משמר לאומי", שרצח ארבעה סטודנטים בקנט ושישה כושים¹ באוגוסטה שבמדינת ג'ורג'יה, הוא הוא ששבר את שביתת הדוורים. בריתות ומגעים בין סטודנטים ופועלים שהחליטו להילחם בבעלי ההון, הולכים ומתגבשים באופן טבעי. בקמפוסים הפכו המוסדות הצבאיים למטרה ראשונית למאבק הסטודנטים, ואילו שביתות פועלים מושכות יותר ויותר סטודנטים התומכים במאבקם הצודק של הפועלים.

המאבק נגד הממסד בארצות הברית – לב הריאקציה והאימפריאליזם – נכנס להילוך גבוה. זהו מאבק שכבר לא ניתן לעוצרו.